עריכת הדף "פסיק רישא"

אך [[רש"י]] חולק על כך וסובר שפסיק רישא ולא ימות באופן של ניחא ליה הוא איסור מהתורה ואינו נכלל בקטגוריה של "מלאכה שאינה צריכה לגופה". בטעמו של רש"י מבאר הצמח צדק שהחילוק הוא משום שבמלאכה שאינה צריכה לגופה - מדובר בפעולה כזאת שאפילו אם היה מתכוין לה בפירוש לא היה חייב כי המלאכה מצד עצמה אינה נצרכת כלל, נמצא שאין כאן מלאכת מחשבת כלל, (יש אחרים המתרצים שהחילוק הוא שבמלאכה שאינה צריכה לגופה יש כאן כוונה שלילית, אבל בפסיק רישא שאין כוונתו כלל למלאכה הנפעלת בדרך ממילא, לא בדרך חיובי ולא בדרך שלילי, ייתכן שאז יהיה חייב לפי שיטת רבי שמעון).  

אך [[רש"י]] חולק על כך וסובר שפסיק רישא ולא ימות באופן של ניחא ליה הוא איסור מהתורה ואינו נכלל בקטגוריה של "מלאכה שאינה צריכה לגופה". בטעמו של רש"י מבאר הצמח צדק שהחילוק הוא משום שבמלאכה שאינה צריכה לגופה - מדובר בפעולה כזאת שאפילו אם היה מתכוין לה בפירוש לא היה חייב כי המלאכה מצד עצמה אינה נצרכת כלל, נמצא שאין כאן מלאכת מחשבת כלל, (יש אחרים המתרצים שהחילוק הוא שבמלאכה שאינה צריכה לגופה יש כאן כוונה שלילית, אבל בפסיק רישא שאין כוונתו כלל למלאכה הנפעלת בדרך ממילא, לא בדרך חיובי ולא בדרך שלילי, ייתכן שאז יהיה חייב לפי שיטת רבי שמעון).  

על כך מקשה הצמח צדק מהחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה שהפטור הוא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, והלא באופן שאכן מתכוין בפירוש לפעולה הזאת האסורה בשבת -יהיה הוא חייב, ומתרץ דאכן לפי רש"י הפטור באופן כזה הוא משום מקלקל כמו שפירש רש"י במקום.

על כך מקשה הצמח צדק מהחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה שהפטור הוא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, והלא באופן שאכן מתכוין בפירוש לפעולה הזאת האסורה בשבת -יהיה הוא חייב, ומתרץ דאכן לפי רש"י הפטור באופן כזה הוא משום מקלקל כמו שפירש רש"י במקום.