עריכת הדף "פנימיות (בחסידות)" (פסקה)

==בעבודת ה'==
{{ערך חסר}}
"פנימי" הוא שם המעלה ל[[חסיד]] שעבודתו את ה' היא בפנימיות ולא ב[[חיצוניות]]. הוא 'מונח' לגמרי במקום ובעניין שבו הוא אוחז.

פעם, בהתוועדות קודש של [[הרבי הרש"ב]], הבחורים מרוב השתוקקות לשמוע את ה[[מאמר]] ניגנו את ניגון ההכנה למאמר בחיפזון. הרבי הרגיש בדבר והקדיש שיחה שלימה לעניין, ותוכנה, שיהודי בעבודתו צריך לעשות כל דבר בשלימות. אפילו שהמדובר הוא אודות דבר שמשמש כהקדמה לעניין אחר - הרי בשעה שנמצא בהקדמה, הוא 'מונח' בזה לגמרי. ובכלל זהו עיקר גדול, שהיכן שנמצאים ואוחזים, שזה יהיה באמת{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרס"ד ב[[ספר השיחות תורת שלום]].}}.

[[הרבי]] מבאר שבזה ש'פנימי' מונח לגמרי בעבודה שהוא עושה גם בעבודה שהיא רק הכנה לעניין אחר יש שני טעמים: א. כי זוהי האמת, ואמת בכל שלביה ופרטיה היא מושלמת. ב. כשההכנה היא כראוי, גם התוצאה תהיה מושלמת. ובעומק יותר: גם ההכנה היא חלק מהתכלית שלשמה נברא העולם, והיות שכך, היא נחשבת לתכלית בפני עצמה{{הערה|דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א.}}.

מפתגמי [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "פנימי" הוא - שבקשת ברכה (מהרבי) להצלחה ב'עבודה' היא בבחינת "אל ישעו בדברי הבל", והרצוי הוא "תכבד העבודה על האנשים"{{הערה|היום יום כ"ד תמוז - בתרגום ללה"ק}}.