עשרה מאמרות
כאשר נברא העולם, אמר הקב"ה עשרה מאמרות ובהן ברא את העולם מאין ליש. והן נמצאות תמיד בתוך הבריאה להוותה. והן ג"כ מתחדשים כל הזמן.
עשרה מאמרות אלו הן עשרת הספירות שבעולם האצילות.
הוויה תמידית בכל רגע
עשרה מאמרות אלו מחדשים את העולמות בכל רגע מחדש ומהווים אותו מאין ליש, כי אילו היו מפסיקים להוות את העולם אפילו לרגע אחד, הרי שכל העולם היה חוזר להיות אין - המאמרות כפי שהן באצילות קודם אמריתן, ואפס - כפי שהן בכתר - שהוא ביטול גדול יותר[1].
משל האבן
מובא[2] על כך משל: לאדם הזורק אבן, שברגע שיגמר הכח הזורק את האבן היא תיפול. ולכן צריך להוות את העולם כל הזמן, בשביל שלא יפסיק.
כלומר, הבריאה היא חידוש, ואילולי היה הקב"ה בורא את העולם הרי זה מופרך שיברא, ובכל רגע שנברא הרי זהו חידוש. וכמו האבן שמופרך שתהיה באוויר, ואע"פ שכעת עפה, הרי ברגע שיגמר הכח מיד תיפול.
קריעת ים סוף
בקריעת ים סוף הקב"ה היה צריך שהרוח קדים תנשוב כל הלילה בכדי שתהיה יבשה. ומבאר על כך אדמו"ר הזקן[3]: כי כפי שהקריעה שהיתה בכוחו של הקב"ה שיכל להפוך לרגע את המים, ומכל מקום, היתה באופן שנקרע בכל רגע מחדש. כך גם בריאת העולמות היא באופן שנבראים בכל רגע מחדש.
חידוש המאמרות
בחסידות מובא[4], שלא רק שהמאמרות מהווים בכל רגע את העולם מחדש.
בעשרה מאמרות נברא העולם על ידי הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית.
עשרה מאמרות מהווים מחיים ומקיימים את כל פרטי הבריאה על ידי הקדוש ברוך הוא מאין ליש בכל רגע ורגע.
