שינויים

[[הרבי מליובאוויטש]] ראה בעיתון כלי להפצת יהדות ואף עודד עורכי עיתונים רבים, לפרסם עניני תורה. אם זאת מה[[חסידים]] דרש הרבי להימנע מקריאה בעיתונים ואף התבטא: "הלוואי לא היו קוראים עיתונים"{{הערה| שיחת [[מוצאי שבת ]] פרשת מקץ, נר ח׳ דחנוכה תשמ״וח' ד[[חנוכה]] תשמ"ו. נדפס ב'תורת מנחם התוועדויות׳ תשמ״ו התוועדויות' [[תשמ"ו]] חלק ב' עמוד 187}}, הרבי התיחס למנהג זה כמנהג מגונה של "[[בעלי בתים]]"{{הערה| [[התוועדות ]] שבת פרשת לך לך תשמ״ב [[תשמ"ב]] (׳תורת 'תורת מנחם התוועדויות' תשמ״ב [[תשמ"ב]] חלק א עמוד 381): "לאחרונה נהיה ״מנהג״ "מנהג" אצל בעלי־בתים בעלי בתים שמוכרחים לקרוא ״עיתון״ "עיתון" כדי לדעת את המתרחש בעולם. וכאשר לא הספיק לקרוא את ה״עיתון ה"עיתון בעצמו, הרי הוא מבקש את חברו שיספר לו אודות ה״חדשות״ ה"חדשות" שקרא בעיתון. והיות ש״על ש"על פי שנים עדים יקום דבר״דבר", אינו מסתפק במה ששומע מאדם אחד, אלא הוא מבקש ממישהו נוסף שיספר לו גם הוא את ה״חדשות״ה"חדשות", כי יתכן שהראשון החסיר איזה פרטים. הלוואי ש״מנהג״ ש"מנהג" זה לא יתקבל אצל אלו שיש להם שיעורים קבועים בתורה, ובפרט אצל אלו שאצלם הקביעות היא בנפש, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לתלמידי הישיבות, ועל־דדך ועל דדך זה בנוגע לבנות הלומדות במוסדות חינוך שלהן}} ובפרט שלל זאת מתלמידי ה[[ישיבה|ישבות]]{{הערה| בשנת [[תשי״זתשי"ז]] פרסמה מזכירות הרבי הודעה באחד העיתונים שעסקה בישיבת חב"ד בניו יורק. בעקבות המודעה פנו התלמידים בטענות אל הנהלת הישיבה. מנהל הישיבה סיפר זאת הרבי.

בין הדברים אמר הרבי (נדפס בספר ״אשכילה "אשכילה בדרך תמים״ עמ׳ תמים" עמ' 183):

אפילו נניח שמלכתחילה נתכוונו לעיין רק במקום שמדובר אודות ליובאוויטש, הרי רואים במוחש אשר כשמביטים בעיתון בעמוד אחד, מסתכלים גם בעמוד שני ושלישי. את הידיעות אודות ליובאוויטש ותומכי תמימים אפשר לשאוב ממקור אחר... ירוד ירדנו..."}} ומכל שכן כלפי ילדים{{הערה|שיחת שבת פרשת בחוקותי, כ״ב כ"ב [[אייר תשמ״ו]] תשמ"ו, (׳תורת 'תורת מנחם התוועדויות' תשמ״ו [[תשמ"ו]] חלק ג עמוד 394): "... מנהג אמהות הכשרות בישראל, שבמקום לספר לילדים ״סיפורים״ ו״חדשות״ מ״עיתונים״ וכיו״ב "סיפורים" ו"חדשות" מ"עיתונים" וכיו"ב - מספרים להם סיפורי התורה (גם עניינים שלא למדם עדיין ב״ב"[[חיידר|חדר]]״"), מתוך חיות והתלהבות כר, "כחדשים״כחדשים", עד שהדבר נעשה כמו ״חי״"חי", ועל ידי זה מקבלים הילדים חינוך יהודי אמיתי שיפעל וישפיע על כל ימי חייהם ״חנוך "חנוך לנער על פי דרכו״דרכו", שאינה דרך האמת לאמיתו, כמבואר בארוכה בהקדמה ד״חינוך קטן״ד"חינוך קטן"}}.

את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד [[תורה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י״ג י"ג [[אייר תנש״א]] תנש"א: "בנוגע לשלילת הקריאה בעיתונים, הרי לצערנו ולדאבוננו, לא שואלים כלל אם ישנו היתר לבטל זמן מסוים על קריאת עיתונים! ואדרבה, כל אחד חושב בעצמו שלהיותו בךאדם וברצונו להתנהג כבן אדם - עליו לדעת מכל החידושים שמתחדשים בכל יום, וממילא להתאים את הנהגתו לחידושים שמתחדשים בעולם"}}. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ה[[הלכה]] היהודית{{הערה|אגרות קודש כרך יד עמוד תכג, אגרת ה׳רה'ר: "במענה על מכתבו מג׳ מג' אדר ראשון, בו כותב אודות עיתונים החילונים ואותם הגרועים עוד יותר שנדפסים בהם לא רק עניינים חילונים גרידא אלא גם עניינים האסורים, ואיך שיש להיזהר מזה.והנה מהמפורסמות אינן צריכות ראיה, והרי פסק דין מפורש הוא ב[[שולחן ערוך]] האיסור לקרות בדברים האסורים, וכמדומה שלאחרונה נתפרסמו באה״ק ת״ו ב[[ארץ הקודש]] ת"ו מכתבים וכרוזים בזה"}}.

כאשר ה׳טאג בלאט׳ה'טאג בלאט', עיתון חדשות יומי שיצא לאור על ידי היהדות החרדית בפולין, החל לצאת, היתה מחלוקת ביהדות החרדית ביחס כלפי העיתון. היו שטענו שהוצאת עיתון יומי חרדי אינה מוצדקת, ואפשר להסתפק בהוצאה לאור של ירחון תורני.

אם זאת, שלל הרבי בתוקף את ההתקפות ההדדיות בין העיתונים והתבטא: ״כל "כל העיתונות הדתית חייבת להיות נקייה לחלוטין מהשמצות הדדיות זה על זה, ההשמצות אינן מקדמות שום דבר בנושא קיום היהדות ובקירובם של אנשים שאינם שומרים עדיין תורה ומצוות״ומצוות". הרבי פנה בעניין הזה לעורכי העיתונים הדתיים, אולם הדבר לא הועיל{{הערה| מפי אלתר וולנר, כתב הצבאי בעיתון ׳הצופה׳'הצופה'. נדפב בספר 'פגישות עם הרבי׳הרבי', [[הוצאת ופרצת]], עמ' 96}}.

ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שב[[מוצאי שבת ]] יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו...}}{{הערה|[[התוועדות ]] [[שבת קודש ]] פרשת נח תשכ״התשכ"ה. נדפס בשיחות קודש, תשכ״ה [[תשכ"ה]] כרך א' עמ׳71עמ'71}}.

ההצדקה הה[[צדקה]] אותה מוצא הרבי לקיומו של העיתון, הוא רק כאשר העיתון יהיה מכוון לתכלית, לעבודת ה'. כך הסביר הרבי ב[[יחידות]] לאלתר וולנר, כתב הצבאי של עיתון ׳הצופה׳ 'הצופה' ומנהל סוכנות הידיעות עתי״םעתי"ם, אשר גם מדורי החדשות צריכים להכיל תוכן יהודי: {{ציטוט|תוכן=לגבי כתיבת החדשות, נשאלת השאלה לשם מה הן מיועדות ולמה הן משמשות? סתם חדשות, אין להן שום טעם, אך אם החדשות משמשות לחיזוק היהדות, מותר לכתוב אותן, כי הרי העיתון כשהוא לעצמו, בדרך כלל אין לו שום מטרה של עבודת ה, אלא בדיוק להפך... וההצדקה והה[[צדקה]] היחידה שיש לעיתון, וכך גם לחלק החדשות שבו, הוא כאשד מנצלים זאת באופן שזה יביא לחיזוק היהדות. אני מתכוון גם לחדשות על [[פרזידנט (תואר כבוד)|נשיא]] [[ארה״בארה"ב]] אייזנהואר או שר החוץ דאלס - גם כשכותבים חדשות בנושאים הללו צריך לחשוב איד לכתוב זאת באופן שיביא לחיזוק היהדות ואיך אפשר לעשות, גם מהידיעה הזאת, כלי ל[[עבודת ה']]. אני לא שולל את הצורך לעשות עיתון טוב, עיתון קריא - אדרבא: אחרת אף אחד לא יקרא בו, אני רק מדגיש שצריך לשים לב לכך, שהעיתון ישמש אך ורק כלי לעבודת ה׳ה'|מקור='פגישות עם הרבי׳ עמ׳ הרבי' עמ' 96|מרכאות=כן}}.

בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, היה הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] האיש המופקד על שיגור קטעי עיתונות שונים למזכירות הרבי. ובמקביל עסק, בהוראת הרבי, בפרסומים על חב״ד חב"ד בעיתונות. בשנים המאוחרות יותר כיהן כ[[דובר חב"ד]] הרב [[שלום דובער וולף]].

זכית אפוא שיש לך אפשרויות בלתי רגילות להשפיע על אחרים, לעזור להאיר את חושן הלילה במידה גוברת והולכת|מקור= מכתב לעיתונאי, כסלו תשט״ותשט"ו. נדפס באנגלית ב״מכתבים״ עמ׳191ב[[אנגלית]] ב"מכתבים" עמ'191|מרכאות=כן}}כן תמה, במכתבו לעיתונאי, מדוע אינו מנצל את כוחו: {{ציטוטון|...לפלא גדול על שאין מנצל כל אפשריותו (על ידי המכתבי עת וכיוצא בזה) להפיץ היהדות המסורתית וערכי׳ וערכי' ואם לא עכשיו - אימתי?! והתירוץ ששמעתי מאחר ״מה "מה תאמר המערכת״המערכת", עניתיו - שמקורו בלתי טהור, שברוב המכריע - גם אין לו יסוד. ושאם אין נמנעים כלל מלריב עם המערכת על ״הרמת״ "הרמת" המשכורת הגשמית, למה לא יתנהגו ככה (על כל פנים - מעין תוקף זה) בנוגע להרמת תוכן המאמרים והידיעות וכו׳וכו'?}}{{הערה|היכל מנחם, כרך ג' עמוד קג}}.

אם זאת עורר הרבי על זהירות בכתיבה בלשון נקייה ולהימנע מהגדרות החלטיות{{הערה|הרבי ב[[יחידות]] עם משה אישון, עורך עיתון ״הצופה״"הצופה". נדפס ב'מקדש מלך' חלק ד' עמוד תצב}}.

כך כתב הרבי במכתב מראש חודש ארד א׳ תש״לא' תש"ל, לד״ר לד"ר הרצל רוזנבלום, אשר באותם ימים כיהן כעודך ״ידיעות אחרונות״"ידיעות אחרונות": {{ציטוטון|שיתברך מאת ה'.. כולל, כמובן, ניצול המרץ והכישרונות בם חונן לטובת עם ישראל בשלמותו(גם אלה שבחו״לשבחו"ל) ולארץ ישראל השלמה לגבולותי'}}{{הערה|נדפס ב[[עיתון כפר חב"ד]], גליון 829}}.

באגרת מיוחדת שכתב הרבי אל עורך עיתון ״ידיעות אחרונות״"ידיעות אחרונות", נח מוזס, בח' [[אייר תשל״ג]] תשל"ג, ביקש הרבי, בעקבות ביקורם אצל הרבי, להקדיש עמוד בעיתון למדור בו יובאו עניני [[יהדות]]{{הערה|אגרות קודש, כרך כח עמוד קצט, אגרת י׳תשסטי'תשסט}}.

ביום ראשון י״ד י"ד חשוון תשל״זתשל"ז, המתין, הצלם [[לוי יצחק פריידין]], לקבל ברכת ״צאתכם לשלום״ "צאתכם לשלום" מהרבי לקראת חזרתו ל[[ישראל]].בין הדברים, הזכיר הרבי כתבה שהייתה ב״ידיעות אחרונות״ ב"ידיעות אחרונות" על תערוכת צילומים של פריידין ושם נכתב כי התערוכה מזכירה את ׳חשכת 'חשכת ימי הביניים׳הביניים'.הרבי ביקש מפריידין למסור לכתב העיתון דרישת שלום ממנו, וכן שכאשר יראה את ה״ידיעות אחרונות״ ה"ידיעות אחרונות" של הימים האחרונים, ייווכח שם לראות את ׳חשכת 'חשכת [[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]]׳ ' ואת ה׳אורה'אור' של ״ידיעות אחרונות״"ידיעות אחרונות"...

הרבי דרש מעורך ״מעריב׳"מעריב', שלום רוזנפלד, להרבות יהדות בעיתון. וכך כתב לו: {{ציטוטון|... עוקב אני אחר עתונו הנכבד, ומפעם לפעם מגיעים לתשומת לבי הדיווחים והכתבות בקשר עם הפעולות המסועפות של אנשי חב״ד חב"ד ומוסדות חב״ד חב"ד בארצנו הק׳הק'.והרי מתפקידו של מו״ל מו"ל ועורך עתון, ובפרט העתון הנפוץ ביותר, להעריך כראוי מפעלים חיוניים לטובת הציבור, ובפרט כאלה שהם בגדר של ״מצוה לפרסם״"מצוה לפרסם". ובתקופתנו זו רבת המבוכות,כל המרבה להדגיש את ה״עשה טוב״ה"עשה טוב", וממילא שולל את ה״ה"[[סור מרע]]״", הרי זה משובח.בהזדמנות זו אביע למר רגשי תודתי בעד אהדתו למפעלי אנשי חב״ד חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ותקותי שעוד יוסיף בזה להבא ותשואות חן מראש}}{{הערה|כ״ז כ"ז שבט תשל״ותשל"ו}}.

לכתב העיתון אמר הרבי{{הערה|במעמד חלוקת דולרים, יום ראשון [[ט״ו ט"ו טבת]] [[תשנ"ב]]}}: {{ציטוטון|שיהיה ״ממזרח "ממזרח שמש עד מבואו", ש״מבואוש"מבואו" זה ״מערב״"מערב". שיהיה ״ופרצת "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". מן הסתם הינך יודע שליובאוויטש עוסקת בכך בחיות, תשתדל שהעיתון ״מעריב"מעריב" יסייע בכך}}.

לכתב עיתון הארץ אמר הרבי{{הערה|מעמד חלוקת דולרים, יום ראשון, [[כ״ד כ"ד סיון]] [[תש״נתש"נ]]}}: {{ציטוטון|״הארץ״ "הארץ" נקרא כך על שם [[ארץ ישראל]]. בודאי תשתדל שיהיה ארץ ישראל של מקבלי התורה בחג ב[[חג השבועות ]] שהיה לפני שבועות אחדים. אנו נמצאים עתה בחודש מתן תורה, והתורה ניתנה בהבטחה שישראל ילכו מהמדבר לארץ ישראל, ותמורת ׳ארץ 'ארץ כנען' תהיה ׳ארץ 'ארץ ישראל' תשתדל שבעיתון ״הארץ״ "הארץ" יוסיפו באותיות קטנות לאחר המילה ״הארץ״"הארץ", את המלה ״ישראל״"ישראל". אינני יודע איך זה אפשרי, אבל בטח ימצאו עצה גם לזה. הצלחה רבה, בשורות טובות, ושתהיה ׳ארץ ישראל׳ 'ארץ ישראל' בכל הפרטים}}.

בכ״ה בכ"ה [[תשרי תנש״א ]] [[תנש"א]] עבר בחלוקת הדולרים, שאול שיף, איש מערכת ״הצופה״"הצופה"{{ציטוטון|מטבעי, אינני מסתפק בהישגים שהיו עד עתה. הרושם שלי מהכתיבה שלך לאחרונה הוא שזו עומדת במקום אחד. היא איננה פוחתת חס ושלום, אבל גם אין בה הוספה. ומכיוון שאני נפגש עמך פנים אל פנים, אזי בודאי לא תקפיד, ולכל הפחות תכפיל את כתיבתך שני פעמים ככה}}. מר שיף ענה: בעזרת ה'. הרבי ענה על כך: {{ציטוטון|הקב״ה [[הקב"ה]] כבר עוזר מאז ומקדם. בשורות טובות}}. הרבי העניק דולד נוסף והוסיף: {{ציטוטון|עבור העיתון. אין זה שוחד - מה שאני נותן עבור העיתון, כי אינני [[מקווה ]] שהם יוסיפו לכתוב אודותיי - העיקר שיכתבו עוד יותר בכל שאר העניינים.

פנחס פלאי, איש מערכת העיתון ״פנים "פנים אל פנים״פנים", פנה אל הרבי בבקשה להשתתף במשאל שערך העיתון. על כך ענה לו הרבי{{הערה|אגרות קודש כרך י״ח י"ח עמוד תע, אגרת ו׳תתקנבו'תתקנב}}: {{ציטוטון|במענה למכתבו, בטח יודע כבודו כי אינני משתתף במשאלים במכתבי עת}}.

{{ציטוט|תוכן=בקשר למוזכר לעיל שנדפס בעיתונים אודות עניינים שהם היפך [[אהבת ישראל כו׳]] כו', ראוי להזכיר עניין למעליותא שיודפס בעיתונים. כידוע פתגם [[אדמו"ר הזקן|בעל הגאולה]] שכאשר יבוא משיח צדקנו יודפס הדבר בעיתונים!...ולהעיר שאכן נדפס כבד בעיתונים ש״ש"{{מונחון|אט אט|הנה הנה, באידיש}} קומט משיח״משיח"! - בודאי ילמדו בזה פירושים, אבל אעפ״כ אף על פי כן כו'.ואף שלכאורה אינו מובן מהו העילוי שיודפס בעיתונים אודות ביאת משיח צדקנו, מהו הערך של ״עיתונים״ "עיתונים" כאשר מדובר אודות ביאת משיח צדקנו, ובפרט שהבשורה על ביאת משיח צדקנו תהיה על ידי [[אליהו הנביא ]] מבשר הגאולה! אבל אעפ״כ אף על פי כן כך אמר אדמו״ר אדמו"ר הזקן!אבל לאידך - מובן ופשוט שהעיקר הוא עצם הענין דביאת משיח, ולא מה שכתוב בעיתונים אודות ענין זה|מקור= שבת פרשת וישב, כ״ף כ"ף כסלו תשמ"ד. נדפס ב[[תורת מנחם התוועדויות]] תשמ[[תשד"ד מ]] חלק ב' עמוד 666|מרכאות=כן}}ביום ראשון ח' טבת [[תשנ״בתשנ"ב]], עברה במעמד [[חלוקת דולרים]], ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון ״ידיעות אחרונות״"ידיעות אחרונות", והביעה את תודתה על הברכות שהעניק לה הרבי בעבר.הרבי העניק לגב׳ לגב' מוזס דולר לברכה ואמר: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת ״ידיעות אחרונות״ "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}.הרבי העניק לגב׳ לגב' מוזס דולר נוסף, {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|1=[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1204 וידאו מהמעמד]{{וידיאווידאו}}}}.

שבוע לאחר מכן, ביום ראשון ט״ו ט"ו טבת, עבר בחלוקת הדולרים מר תנחום גודביץ, נציג ״ידיעות אחרונות״ בארה״ב"ידיעות אחרונות" בארה"ב, והרבי אמר לו: {{ציטוטון|בשורות טובות, ושבקרוב אפשר יהיה להדפיס שמשיח בא. אבל זה לא צריך להיות ידיעה אחרונה, אלא ידיעה ראשונה בעמוד הראשון. זה העיתון - ״ידיעות אחרונות״"ידיעות אחרונות", אבל הידיעה על ביאת המשיח צריכה להתפרסם בעמוד הראשון}}.

*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=kitey_he&archive=1 חב"ד בראי העיתונות] - עשרות קטעי עיתונות שונים אודות חב"ד. {{אינפו}}*"'''משיח אין גאזעטן'''" - סקירה על פרסום משיח בעיתונים בשנות הנפלאות, בתוך קובץ [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-33-58-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%AA%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F.pdf ושאבתם בששון], ע' 50*[http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78257 הרבי לעורך העיתון: נצל ההשפעה שלך] {{וידיאווידאו}}