שינויים

[[קובץ:קול'ע חסידי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בעיירה, אחרי [[התוועדות חסידית]]חסידית]]

העיירות היהודיות היו שונות אחת מהשניה, במספר תחומים. העיירות בשטחי [[פולין וליטא ]] ו[[ליטא]] היו בעיקר מיושבות ב[[מתנגדים]], תלמידי [[הגאון מוילנה]], בעוד שב[[רוסיה]], [[בלארוס]] ו[[אוקראינה]] (ורק מעט ב[[פולין]] ו[[ליטא]]) היו העיירות בעלי אופי [[חסידות|חסידי]] מובהק. שוני נוסף היה ברמת החיים הגשמיים, חלק מהעיירות היו מיושבים במעוטי יכולת עד כדי רעב של ממש, וחלק אחר היו עיירות מפותחות עם תושבים אמידים (תופעת העיירות האמידות נעלמה בזמן גזירת "תחום המושב", בגלל המגבלה התעסוקתית שהייתה על היהודים).

שפת הדיבור והכתיבה בקרב יהודי העיירות הייתה [[אידיש]]. בעיירות בהם למדו הילדים ב[[חיידר]] וב[[ישיבה]] ידעו הגברים [[אותיות ]] עבריות ו[[לשון הקודש]], מה[[תפילה]] ומהלימודים בחיידר, בעוד שהנשים לא ידעו את השפה, אך הכירו את האותיות העבריות.

ב[[שיחה|שיחות]] [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|1=[[ליקוטי דיבורים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=151 ליקוט ה], ועוד.}} מיצר על כך שכיום אין "שטעטלאך", כיון שבהן היו החיים רגועים יותר, ולכן היו יותר אמיתיים ורציניים. ה"עין יעקב" שהיו לומדים בין [[מנחה למעריב ]] ל[[מעריב]] והמדרשים ופרקי [[האבות ]] שלמדו בשבתות היו למעיין [[מים ]] חיים למדות טובות ומורה דרך לאנשים הפשוטים. וכשלמישהו היה זמן פנוי הוא היה נכנס ל[[בית כנסת]] [[לימוד תורה|ללמוד]] או לקרוא [[פרק תהילים]].

החל משנת [[תרל"א]] לערך החלה ירידה משמעותית והתכלות של העיירות היהודיות. הדבר בא בעקבות סלילת רכבות שפסחו על העיירות הקטנות, וגרמו לירידה דרסטית בכלכלת העיירות, שהיוו תחנות מעבר בין הערים הגדולות. קשרי המסחר עם השכנים הגויים נפגע, והחלו [[פוגרום|פוגרומים]] קשים בקהילות היהודיות, מגובה בהעלמת עין ואף עידוד מצד השלטון. התקפות רבות כלפי היהודים קרו במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], מלחמת האזרחים ברוסיה, ומלחמות בין רוסיה/[[אוקראינה ]] ופולין.

 [[קטגוריה:עיירות חסידיות|*מושגים כלליים]]