שינויים

אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך [[קבלת עול]] כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.