שינויים

בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}.

==ענינה==

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, המתחלקת לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].

אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה|שם=קבלת עול|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה|שם=עיבוד עורות|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה|שם=עובד ה'|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.