עריכת הדף "ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק" (פסקה)

==רקע==
עד הוצאת ספר הליקוטים, נחשבה תורת הצמח צדק כקשה להבנה. לכן, הוראת הרבי הייתה מעט תמוהה בין החסידים שתהו לפשר הדבר, האם לא די בספרי "אור התורה" כשלעצמם ומדוע יש לערוך מהם ליקוטים.

רק כשהחלו ביישום ההוראה ובמיוחד לאחר השלמתה, הבינו החסידים לראות גם ב"דעת תחתון" כמה נפלאה הייתה הוראה זו, ושספר הליקוטים הוא מהספרים הנוחים לעיין בהם על מנת למצוא סוגיא מסויימת, או מראה מקום בחסידות.

הסיבה לכך היא משום שהליקוטים נלקטו דוקא מתורת הצמח צדק. כפי שהתבטא הרבי, הצמח צדק הוא כנגד ספירת ה"דעת", ולכן, תורתו שהיא מעין ליקוט מכל חלקי התורה שקדמו לו – מלאה וגדושה בביאורי חסידות, בלולה מכל חלקי התורה "פשט רמז דרוש סוד" וממאמרי החסידות של רבותינו נשיאנו שקדמו לו, ופעמים רבות לאחר אזכור הביאור בכל חלקי התורה, מיישב הצמח צדק עניינים הנראים כסתירה, עד שמגיע לפסק דין על פי פנימיות התורה.

סגנון יחודי זה השווה הרבי לסגנונו של הרמב"ם בכך ששניהם, נוסף לעיסוקם בפסקי דינים לכל ישראל, קיבצו בספריהם מכל חלקי התורה שקדמו להם - הרמב"ם בספרו "הלכות הלכות" שנועד לקטן ולגדול{{הערה|דבר זה היווה יסוד לתקנת לימוד הרמב"ם היומי לכל אחד ואחד}}, והצמח צדק בפסקיו שנכתבו לכל עם ישראל. אצל הצמח צדק רואים את החיבור במיוחד בדברי החסידות שלו, ולכן מכונה הצמח צדק לפעמים בשם ה"רמב"ם של תורת החסידות{{הערה|שיחת י"ג ניסן תשמ"ו (התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 99) בהמשך (אות יט ואילך) הסביר הרבי שאין זו סתירה לפתגם הידוע שאמר הרבי הריי"צ בשם חסידים שהרבי הרש"ב הוא הרמב"ם של תורת החסידות, כי "תוכן פתגם הנ"ל הוא בנוגע לחידושו של הרמב"ם דתורת החסידות, ואילו המדובר לעיל הוא בנוגע לחידושו של הרמב"ם בכל עניני התורה . . באיסוף וליקוט מפסוקי התורה, ממדרשי חז"ל וכו', עד לפסקי הלכות בשו"ע".}}".

אם כן, הוראת הרבי באה להקל ולהנגיש את הלימוד בתורת הצמח צדק ובתורת החסידות בכלל, והכל נכחו לראות שספר הליקוטים איננו עוד ספר בספריית החסידות, אלא מהווה אנציקלופדי' של ממש לכל מושג בתורת החסידות ואף לכל התורה כולה.