הבדלים בין גרסאות בדף "ספירת היסוד"
(בתהליך עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
| − | '''ספירת היסוד''' היא הספירה | + | '''ספירת היסוד''' היא הספירת האחרונה מבין ששת ספירות ה[[מידות]], והתשיעית מבין [[עשרת הספירות]]. ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת ה[[מלכות]]. |
| − | יוסף | + | |
| + | ==ענינה== | ||
| + | ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין ששת ה[[מידות]] וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, יורדות ההשפעות של ה[[מידות]] אל ספירת ה[[מלכות]], שהיא כבר היציאה החוצה בפועל. | ||
| + | |||
| + | בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | עבודתו של יוסף היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק". | ||
ב'''פתח אליהו''' נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא". | ב'''פתח אליהו''' נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא". | ||
גרסה מ־03:59, 11 בספטמבר 2009
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
ספירת היסוד היא הספירת האחרונה מבין ששת ספירות המידות, והתשיעית מבין עשרת הספירות. ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת המלכות.
ענינה
ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין ששת המידות וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, יורדות ההשפעות של המידות אל ספירת המלכות, שהיא כבר היציאה החוצה בפועל.
בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות.
עבודתו של יוסף היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".
בפתח אליהו נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".
ספירת היסוד היא המשך לקו האמצעי והיא המשך לספירת הדעת ולספירת התפארת.
