שינויים

{{להשליםמפנה|כל הערך=כןסעודת משיח|סיבה=חסר בתוכן על פי ביאורי הרבי, ומ"מ בתורת חב"ד.סעודת שור הבר והלוייתן}}[[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום בסוף היום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}.

המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל ל[[בעל שם טוב]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמוראדמו"י רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. [[יהושע מונדשיין ]] [httphttps://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 .htm סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}.

המנהג לאכול סעודה שלישית בחג האחרון של פסח מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}.

[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח {{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}} , וזה שמה הנפוץ. הסיבה לשם זה, היא "כי באחרון בימים הראשונים של פסח מאיר גילוי הארת המשיח". פסח הוא חג האמונה הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ותקווה ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד.

[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]]למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שותים אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".

[[הרבי]] הורה {{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד ]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|ניע זוריטשע חלופטשיזוריצ'י כלופצ'י]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.

כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא ה[[ניגון הופ קוזק]]מה[[סבא משפולי]]{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ד]]. וראה שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ל]].}}.

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים [[טיש]] '''נעילת החג''' (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. ב[[חסידות ללובלעלוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}. יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" {{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט.}}.

==קישורים חיצונייםמשמעות הסעודה ==*[http://old2כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח.ihועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.chabad הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.info/index.php?url=article_he&id=45717  מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך החלה "סעודת משיח" - סקירה היסטורית] - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{אינפוהערה|ראה תניא פרק ה'}})*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=259&article=2750 הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח] על תקנת הבעל שם טוב לערוך ביום האחרון אוכלים (מצות) ושותים (יין){{הערה|אחרון של פסח תשמ"סעודת ב אות ו'}}. סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח" - ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות{{חבהערה|אחש"פ תשמ"ג אות י"א}}.* == ארבע הכוסות ==ד'הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד'לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא{{הערה|שמות ו'[http://wwwו-ז.colלשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_82222.html שביעי של פסח עם ה}}: '''והוצאתי''' וכו', '''והצלתי''' וכו', '''פרטיזןוגאלתי']''וכו' {{COL}} י"ז ניסן תשע"ד*הרב מנחם מענדל רייצעס, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/81389_he_1.pdf מה ענין "נעליים" בימות המשיח?]ולקחתי'''וכו' {{הערה|והחרים תשמ"ט}}. עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - רעיון מעובד לחזרה בסעודת משיח על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{PSDמונחון|רוחות|צדדים}} , ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא{{אינפוהערה|ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט}}. ==ראו גם==* [[שביעי של פסח]]* [[אחרון של פסח]]* [[חיבור החגים עם ימות החול]]