הבדלים בין גרסאות בדף "סידור עם דא"ח"
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי ") |
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:תפילות מכל השנה.jpg|left|thumb|250px|הסידור]] | [[תמונה:תפילות מכל השנה.jpg|left|thumb|250px|הסידור]] | ||
| − | '''סידור עם דא"ח''' הוא החיבור הראשון של מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שהדפיס בנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר הסתלקות אביו, בשנת [[תקע"ו]], ובו נוסח התפילה לפי תקנת רבינו הזקן יחד עם מאמרי חסידות שלו המבארים את נוסחאות התפילה ואת המועדים ועוד. | + | '''סידור עם דא"ח''' הוא החיבור הראשון של מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שהדפיס בנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר [[הסתלקות]] אביו, בשנת [[תקע"ו]], ובו נוסח התפילה לפי תקנת רבינו הזקן יחד עם מאמרי חסידות שלו המבארים את נוסחאות התפילה ואת המועדים ועוד. |
ספר זה הוא מהספרים הנפוצים ביותר מבין ספרי החסידות של אדמו"ר הזקן, שכן עיקר חידושו של רבינו הזקן היה בחיזוק עבודת ה[[תפילה]], כפי שהוא העיד בעצמו בעדותו הידועה לפני חוקריו בעת מאסרו בפטרבורג, ולא בכדי ראה בנו [[אדמו"ר האמצעי]] לנכון להדפיס דוקא חיבור זה כראשון בין חיבוריו. | ספר זה הוא מהספרים הנפוצים ביותר מבין ספרי החסידות של אדמו"ר הזקן, שכן עיקר חידושו של רבינו הזקן היה בחיזוק עבודת ה[[תפילה]], כפי שהוא העיד בעצמו בעדותו הידועה לפני חוקריו בעת מאסרו בפטרבורג, ולא בכדי ראה בנו [[אדמו"ר האמצעי]] לנכון להדפיס דוקא חיבור זה כראשון בין חיבוריו. | ||
גרסה מ־03:25, 23 בספטמבר 2016
סידור עם דא"ח הוא החיבור הראשון של מאמרי אדמו"ר הזקן שהדפיס בנו אדמו"ר האמצעי לאחר הסתלקות אביו, בשנת תקע"ו, ובו נוסח התפילה לפי תקנת רבינו הזקן יחד עם מאמרי חסידות שלו המבארים את נוסחאות התפילה ואת המועדים ועוד.
ספר זה הוא מהספרים הנפוצים ביותר מבין ספרי החסידות של אדמו"ר הזקן, שכן עיקר חידושו של רבינו הזקן היה בחיזוק עבודת התפילה, כפי שהוא העיד בעצמו בעדותו הידועה לפני חוקריו בעת מאסרו בפטרבורג, ולא בכדי ראה בנו אדמו"ר האמצעי לנכון להדפיס דוקא חיבור זה כראשון בין חיבוריו.
בהקדמת אדמו"ר האמצעי לחיבור זה הוא מעיד שהספר מכיל "קונטרסים שנמצאו בכתב יד שלי בפירוש המלות בתפילה מהשמים מספרים וכו' עד ויברך דוד, שאאמו"ר הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוס' ומגרעת) ומועטים המה המחזיקים את המרובים", ובהמשך דבריו כותב גם שמסר את הספר להגהה לחתנו ובן אחותו "מ' מענדיל נ"י", הוא אדמו"ר הצמח-צדק.
יש לציין שאת הקדמתו מסיים בהודעה ש"אם יהיה עם לבבם נאמן לעסוק בהם באמונה ולהגות בהם ללכת בזה בכל דרכי ה' להטות לבבם לה' ויהיו נא דברי קדש הללו המיוסדים על אדני פז מעוז מתיקות התורה קרובים אליהם בנפש ולבבם למען ידעו לרדוף לדעת את ה' כל ימיהם ולזרעם אחריהם, ודאי לא אמנע טוב כיד ה' הטובה עלינו להביא בדפוס כל הכתבים שנאמר בפירוש מאמרי הזהר וכל כתבי התורות וביאורים טובים וכו'", זאת אומרת, שהוא תולה את הדפסת שאר ספרי החסידות בכך שחסידיו יעסקו כדבעי בלימוד ספר זה, ונראה שהעובדה שהדפיס את "ביאורי הזהר" מיד אחרי הסידור מוכיחה שחסידיו אכן עמדו במשימה!
בימינו נדפס סידור זה בכמה מהדורות, וכולל גם הערות וציונים, וכן השוואות לכתב יד קדשו של אדמו"ר האמצעי עצמו.
