שינויים

[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|300px250px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]]'''קידושין''' הוא קנין רוחני, בו האדם קונה את אשתו לקנין אישות ואוסרה על כל העולם. '''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והיא והם חלק ממצוות [[פריה ורביה]].

פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד [[מצוות יבום|הכונס את יבמתו]]), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה"[[חדר ייחוד]]". גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שולייםהערה|מסכת [[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}} לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך [[הרבי ]] לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שולייםהערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}.

== חתונה ===== תאריך החתונה ==={{להשלים|פסקה=כן}}===קבלת פנים=חדר ייחוד =={{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פניםחדר ייחוד]]}}קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלהלאחר ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף [[כסף]] בפתח החדר. פעם התבטא [[מאמרהרבי]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל ש"לכה דודיסגולה" מלזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון{{הערה|1=גליון התקשרות, [[תשי"ד]http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}.

מקובל לערוך את מסיבת הקבלת פנים דווקא בבנין ישיבת [[תומכי תמימים]]. ===כתובה===כבר מבעוד יום כותבים את הכתובה, ומחתימים שני עדים בתחתית הטופס, ולאחר מכן בשעת החופה מכבדים רב לקרוא את הנוסח בקול. שטר הכתובה, כתוב בנוסח קבוע ומוכן בשפה הארמית, ומסכם את מחויבויות הבעל לאישה, על כל פרטי מחויבויותיו, ישנו מחלוקת האם מקור הכתובה הוא מ[[התורה]] או רק חידוש של [[חז"ל]]  עיקר הכתובה נועד עבור מקרה של [[גירושין]], שגם במקרה כזה על הבעל לזון ולפרנס את גרושתו כמסוכם בדיוק בכתובה. === סידור הקידושין =שבע ברכות =={{להשליםערך מורחב|פסקה=כןשבע ברכות}} === חופה === ==== טבעת ה[[נישואין]] ==== מובא בספרים שטבעת [[נישואין]] צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה שבע ברכות (מכונות גם מבחוץברכות נישואים או ברכת חתנים), ומ[[זהב]] דוקא.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76הן ברכות הנאמרות במעמד הנישואין, וראה [[אגרות קודש]] חלק גוכן במשך ' עמשבעת ימי המשתה' תכטשלאחר החתונה, לאחר ברכת המזון הנאמרת בסיום ארוחה, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבתכאשר מתקיימים תנאים מסוימים.}}=== מנהגי יום החופה === '''[[וידוי]]''' - בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל נוסח ה[[וידוי]] של [[יום כיפורים]] - על חטאערב בשבוע שלאחר החתונה, ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים ולברך בסיומן את ה[[וידוי]] בתפילת [[שחרית]]שבע הברכות, כמו כן ב[[שמונה עשרה]] אומרים את נוסח עננו של תעניות. נהוג להוסיף ב[[צדקה]] במשך היום לזכות החתן והכלהועל שם זה, וכן באמירת תהילים{{הערה|ספר המנהגים עמסעודות אלו מכונות ' 75}}. שבע ברכות'''צום''' - החתן והכלה צמים ביום חופתם, שלשה טעמים מובאים לכך: א) משום דהוי יום [[סליחה]] וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמ' 170.}}. ב) שלא ישתכרו{{הערת שוליים|מהר"ם מינץ שם.}}. ג)מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערת שוליים|רוקח סי' שנג.}}. לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה. [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=178 לקוטי שיחות חלק חאף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים ' עמשבע ברכות' 165 (עמ' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם [[יום הכיפורים]] אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת [[יום הכיפורים]] מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון. כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג אין מתענים, - [[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמור הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}} === חדר היחוד ===חסיד אחד{{הערת שוליים|הרב יהודה משה קלאפמאן}} נכנס לרבי קודם חתונתו, ושאל האם נכון לקיים המנהג המובא בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה. ענה הרבי: בשביל מה צריך בכלל סגולות?!{{הערת שוליים|לפי דברי הנ"ל: וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה.}}, והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם ל[[שולחן ערוך]] ודרישות [[תורת החסידות]]] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו - ההנהגה לדרוך כו' - עניין בלתי צנוע!! אדמו"ר המשיך ואמר: "אם בכל זאת אתה רוצה סגולה, אני אתן לך סגולה" - להיכנס ל"חדר ייחוד" ראשון, ובאם ישכח להיכנס ראשון בחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון.{{הערת שוליים|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}} ==== כף כסף בפתח החדר ==== מנהג לשים כף כסף בפתח חדר הייחוד של חתן וכלה, ואמר לי כך: אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים בהרבה קהילות על ידי טבעת [[זהב]] שהיא שווה כסף אך איננה כסף ממש. ומאחר וכסף מסמל על [[אהבה]] מלשון "נכסוף נכספתי", לכן כדי להשלים את העניין מבחינה רוחנית, ולהשלים את ה"קידושין בכסף", מניחים כף כסף בפתח חדר הייחוד שלכמה דעות הוא השלמת הקידושין. כף מסמלת כלי קיבול, ובעניין זה כלי קיבול לאהבה{{הערת שוליים|הרב ברוך בליזינסקי, כפר חב"ד.}}

== שבע ברכות לעתיד לבוא==בשלב הראשון של הגאולה יחול הכלל "עולם כמנהגו נוהג" גם על תחום הנישואין, וכדברי הנביא{{הערה|ירמיה, לג י-יא}}"עוד ישמע בערי יהודה... קול חתן וקול כלה". אך בשלב מתקדם יותר בגאולה, לאחר [[תחיית המתים]] ייתכן שיחול שינוי, כפי שנאמר ב[[מסכת ברכות]]: {{להשליםציטוטון|פסקה=כןהעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה}}. לדעת רוב המפרשים{{הערה|ביניהם [[ראב"ד]], [[רמב"ן]] ועוד}}, העולם המדובר, הוא העולם שלאחר תחיית המתים. ולכן, אם לא תהייה פרייה ורבייה לא יהיה לכאורה צורך בנישואין. עם זאת, דעתו של [[הרמב"ם]] היא שכוונת דברי הגמרא הוא ל[[גן עדן]], בו אין תופעות גופניות. אך לאחר תחיית המתים יהיו נישואין. על פי דעתו של הרמב"ם, ישנו דיון האם כל בעל ואישה שיקומו בתחיית המתים יצטרכו להינשא מחדש, לאור שפטירתם ניתקה בינהם את הקשר, או שהקידושין שמלפני תחיית המתים יהיו תקפים לאחר התחייה. ה[[חיד"א]] סובר במקרה דומה, שכאשר אדם שנפטר ולאחר מכן קם לתחייה על ידי נביא או צדיק{{הערה| לדוגמא בן השונמית שקם לתחייה על ידי אלישע, או האמורא ר' זירא שקם לתחייה על ידי רבה}}, האם הוא צריך לקדש מחדש את רעייתו. מסקנת החיד"א היא שפטירה זו אינה פטירה רגילה ולאור כך האישה נותרה מקודשת לבעלה. לאור דבריו משמע שפטירה רגילה אכן מתירה לאלמנה להינשא, מבטלת את הקידושין הראשונים, וגם אם האישה לא נישאת מחדש, הקידושין הראשונים אינם תקפים לאחר תחיית המתים. אמנם, ישנם חולקים אשר סוברים שבשונה מגירושין, אין פטירה נחשבת פעולה שמנתקת את הקידושין, אלא מצב נתון, שכל עוד כאשר לא קיים בן הזוג מותר לאשתו להתחתן עם משהו אחר. לכן, כל עוד לא נישא האישה ובעלה חזר, לאחר תחיית המתים הקידושים הראשונים תקפים ואין צורך לערוך קידושין מחודשים.

==קישורים חיצונייםלקריאה נוספת==* מנחם זיגלבוים'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[http://old2אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]].ihהספר נכתב על ידי הסופר ר.chabad.info/indexל.php?url=article_he&id=63240 בוכות בכרמים] שיחה מרתקת ונוקבת קרמניצר ומופץ על מצב השידוכים בחב"ד - ידי [[שבועון בית משיחועד שיחות באנגלית]] (גילון 799) .*שלמה רסקין, '''[http://www.old2teshura.ihcom/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.chabadpdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה*'''[http://www.infoteshura.com/indexteshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.php?url=article_he&id=62613 דעת הרבי בנוגע ל[[נישואיןpdf לקט פתגמים בעניני חתונה]] לשתי נשים] - אגרות קודש העוסקות בנושא - {{אינפו}}'''

{{אירועים יהודייםחתונה}}