הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון קטנתי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) |
מ (קישורים פנימיים) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | ה'''[[ניגון]] קָטֹנְתִּי''' הוא ניגון עתיק שהתאימו [[חסידי חב"ד]] למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים.."{{הערה|וישלח לב, יא-יג}} בהם [[יעקב אבינו]] מתפלל אל ה' לקראת הפגישה עם [[עשיו]] אחיו, תוך כדי שהוא מזכיר לה' את ההבטחותיו אליו בעבר{{הערה|פירוש [[רש"י]] על פסוק זה - "נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו".}}. | |
בניגון זה באה לידי ביטוי זעקת הנפש אל ה' להצילה מן הרע ומן האויב. וכן ענוותנותו של יעקב אבינו. | בניגון זה באה לידי ביטוי זעקת הנפש אל ה' להצילה מן הרע ומן האויב. וכן ענוותנותו של יעקב אבינו. | ||
מילות השיר: | מילות השיר: | ||
| − | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים: וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:|מקור=וישלח לב, יא-יג}} | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ |
| + | ::כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: | ||
| + | ::::הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים: | ||
| + | ::::וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:|מקור=וישלח לב, יא-יג}} | ||
==פירוש המילות== | ==פירוש המילות== | ||
| − | באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], על הפסוק | + | באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], על הפסוק "קטנתי מכל החסדים ומכל..."{{הערה|[[אגרת הקודש]] סימן ב}}, מסביר שבכל חסד שה' עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא "קרבת אלקים ממש", וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר "קמיה" (לפני הקדוש ברוך הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי ה' "כלא ו[[אין ואפס]]". ולכן אמר יעקב "קטנתי מכל החסדים..." שעל ידי כל החסדים שעשה לו ה' נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגונים שונים]] | [[קטגוריה:ניגונים שונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:00, 15 בספטמבר 2023
הניגון קָטֹנְתִּי הוא ניגון עתיק שהתאימו חסידי חב"ד למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים.."[1] בהם יעקב אבינו מתפלל אל ה' לקראת הפגישה עם עשיו אחיו, תוך כדי שהוא מזכיר לה' את ההבטחותיו אליו בעבר[2].
בניגון זה באה לידי ביטוי זעקת הנפש אל ה' להצילה מן הרע ומן האויב. וכן ענוותנותו של יעקב אבינו.
מילות השיר:
קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ
- כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
- הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים:
- וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:
— וישלח לב, יא-יג
פירוש המילות[עריכה]
באגרת שכתב אדמו"ר הזקן, על הפסוק "קטנתי מכל החסדים ומכל..."[3], מסביר שבכל חסד שה' עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא "קרבת אלקים ממש", וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר "קמיה" (לפני הקדוש ברוך הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי ה' "כלא ואין ואפס". ולכן אמר יעקב "קטנתי מכל החסדים..." שעל ידי כל החסדים שעשה לו ה' נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה.
הערות שוליים
- ↑ וישלח לב, יא-יג
- ↑ פירוש רש"י על פסוק זה - "נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו".
- ↑ אגרת הקודש סימן ב
