הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון קטנתי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "ב"ה הניגון “קָטֹנְתִּי:” חסידי חב"ד התאימו ניגון חב"די עתיק למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל ה...")
 
מ (קישורים פנימיים)
 
(20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב
+
ה'''[[ניגון]] קָטֹנְתִּי''' הוא ניגון עתיק שהתאימו [[חסידי חב"ד]] למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים.."{{הערה|וישלח לב, יא-יג}} בהם [[יעקב אבינו]] מתפלל אל ה' לקראת הפגישה עם [[עשיו]] אחיו, תוך כדי שהוא מזכיר לה' את ההבטחותיו אליו בעבר{{הערה|פירוש [[רש"י]] על פסוק זה - "נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו".}}.
  
הניגון “קָטֹנְתִּי:” חסידי חב"ד התאימו ניגון חב"די עתיק למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים.." (וישלח לב, יא-יג)
+
בניגון זה באה לידי ביטוי זעקת הנפש אל ה' להצילה מן הרע ומן האויב. וכן ענוותנותו של יעקב אבינו.
בהם יעקב אבינו מתפלל וזועק מעומק לבו אל ה' לקראת הפגישה עם עשיו אחיו תוך כדי שהוא מזכיר לקב"ה את ההבטחות של ה' אליו בעבר.
 
בניגון זה באה לידי ביטוי זעקת הנפש אל ה' להצילה מן הרע ומן האויב.  
 
כמו כן באה לידי ביטוי ענוותנותו של יעקב אבינו "קטנתי מכל החסדים..".
 
ניגון זה הוא ניגון התוועדות (#128).
 
  
באגרת שכתב אדמוה״ז אחר יציאתו מהמאסר על הפסוק ״קטנתי מכל החסדים ומכל...״ (אגרת הקדש סי' ב), מסביר אדמו״ר הזקן ״שבכל חסד וחסד״ שהקדוש־ברוך־הוא עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא ״קרבת אלקים ממש״, וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר ״קמיה״ (לפני הקדוש־ברוך־הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי  הקדוש־ברוך־הוא ״כלא ואין ואפס״. ולכן אמר יעקב ״קטנתי מכל החסדים...״. שעל ידי כל החסדים שעשה לו הקדוש־ברוך־הוא נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה.
+
מילות השיר:
 +
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ
 +
::כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
 +
::::הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים:
 +
::::וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:|מקור=וישלח לב, יא-יג}}
  
פירוש רש״י על פסוק זה — ״נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו״ — הוא פשוטו של מקרא. הוא מסביר מדוע ביקש יעקב ״הצילני נא...״ כאשר היתה לו הבטחה מפורשת ״ושמרתיך...״ (ויצא כח, טו), ״ואהיה עמך״ (שם לא, ג) — שהיה זה משום חששו ״שמא משהבטחתני נתלכלכתי...״. (מביאורי הרבי מליובאוויטש על הפסוק)
+
==פירוש המילות==
 +
באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], על הפסוק "קטנתי מכל החסדים ומכל..."{{הערה|[[אגרת הקודש]] סימן ב}}, מסביר שבכל חסד שה' עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא "קרבת אלקים ממש", וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר "קמיה" (לפני הקדוש ברוך הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי ה' "כלא ו[[אין ואפס]]". ולכן אמר יעקב "קטנתי מכל החסדים..." שעל ידי כל החסדים שעשה לו ה' נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה.
  
 
+
{{הערות שוליים}}
"קָטֹנְתִּי
+
[[קטגוריה:ניגונים שונים]]
מִכֹּל הַחֲסָדִים
 
וּמִכָּל הָאֱמֶת
 
אֲשֶׁר עָשִׂיתָ
 
אֶת עַבְדֶּךָ
 
כִּי בְמַקְלִי
 
עָבַרְתִּי
 
אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
 
וְעַתָּה הָיִיתִי
 
לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
 
הַצִּילֵנִי נָא
 
מִיַּד אָחִי
 
מִיַּד עֵשָׂו
 
כִּי יָרֵא אָנֹכִי
 
אֹתוֹ
 
פֶּן יָבוֹא
 
וְהִכַּנִי
 
אֵם עַל בָּנִים:
 
וְאַתָּה אָמַרְתָּ
 
הֵיטֵב אֵיטִיב
 
עִמָּךְ
 
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ
 
כְּחוֹל הַיָּם
 
אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר
 
מֵרֹב:"
 

גרסה אחרונה מ־07:00, 15 בספטמבר 2023

הניגון קָטֹנְתִּי הוא ניגון עתיק שהתאימו חסידי חב"ד למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים.."[1] בהם יעקב אבינו מתפלל אל ה' לקראת הפגישה עם עשיו אחיו, תוך כדי שהוא מזכיר לה' את ההבטחותיו אליו בעבר[2].

בניגון זה באה לידי ביטוי זעקת הנפש אל ה' להצילה מן הרע ומן האויב. וכן ענוותנותו של יעקב אבינו.

מילות השיר:

קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ

כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים:
וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:
וישלח לב, יא-יג

פירוש המילות[עריכה]

באגרת שכתב אדמו"ר הזקן, על הפסוק "קטנתי מכל החסדים ומכל..."[3], מסביר שבכל חסד שה' עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא "קרבת אלקים ממש", וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר "קמיה" (לפני הקדוש ברוך הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי ה' "כלא ואין ואפס". ולכן אמר יעקב "קטנתי מכל החסדים..." שעל ידי כל החסדים שעשה לו ה' נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה.

הערות שוליים

  1. וישלח לב, יא-יג
  2. פירוש רש"י על פסוק זה - "נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו".
  3. אגרת הקודש סימן ב