שינויים

{{קובץ|בני היכלא}}'''בני היכלא''' הינו ניגון על פיוטו של [[האריז"ל]] (שמו - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של הפיוט) המנוגן ב[[שבת]] בשעת [[רעוא דרעוין]]. הניגון מיוחס למקובל במסורת אצל חסידים שזהו מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]] ויש אומרים שמחברו היה החסיד ר' [[הלל מפאריטש]]. '''מילות [[אדמו"ר הזקן]] הכניס את הפיוט''':  '''בני''' היכלא, דכסיפין, למחזי זיו דזעיר אנפין:'''י'''הון הכא, בהאי תכא, דבה מלכא בגילופין:'''צ'''בו לחדא, בהאי ועדא, בגו עירין וכל גדפין:'''ח'''דו השתא, בהאי שעתא, דביה רעוא ולית זעפין:'''ק'''ריבו לי, חזי חילי, דלית דינין דתקיפין:'''ל'''בר נטלין, ולא עאלין, הני כלבין דחציפין:'''ו'''הא אזמין, עתיק יומין, למצחה עדי יהון חלפין:'''ב[[סידור אדמו"רהזקן|סידור התפילה שלו]] ב'סדר [[סעודה שלישית]]''עו דיליה, דגלי ליה, לבטלא בכל קליפין:'''י'''שוי לון בנוקביהון, ויטמרון בגו כיפין:'''א'''רי השתא, במנחתא, בחדותא דזעיר אנפין:של יום ה[[שבת]].

==קישורים חיצונייםמילות הפיוט== * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId{{ציטוט|מרכאות=Dovid_Hurwitz/010.rm&gifכן|תוכן=010 לשמיעת הניגון מפי '''בני''' היכלא, דכסיפין, למחזי זיו דזעיר אנפין: '''י'''הון הכא, בהאי תכא, דבה מלכא בגילופין: '''צ'''בו לחדא, בהאי ועדא, בגו עירין וכל גדפין: '''ח'''דו השתא, בהאי שעתא, דביה רעוא ולית זעפין: '''ק'''ריבו לי, חזי חילי, דלית דינין דתקיפין: '''ל'''בר נטלין, ולא עאלין, הני כלבין דחציפין: '''ו'''הא אזמין, עתיק יומין, למצחה עדי יהון חלפין: '''ר' דוד הורביץ]''עו דיליה, דגלי ליה, לבטלא בכל קליפין: '''י'''שוי לון בנוקביהון, ויטמרון בגו כיפין: '''א'''רי השתא, במנחתא, בחדותא דזעיר אנפין|מקור=האריז"ל}}

* [http'''תרגום'''://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=429 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]

* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action{{ציטוט|מרכאות=playsong&idכן|תוכן=340 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק 2"] * בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין: יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין: חפצו מאד באסיפה הזאת, בין [[httpמלאכים]] וכל בעלי כנפיים://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=353 לשמיעת הניגון מתוך "חב"ד קלאסיק 5"שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין [[כעס]]: קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים: לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים: והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו: רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות: ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים: כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין:}}