39,916
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''נבואה''' היא הגדרת מצב בו הקב"ה מדבר כביכול מודיע דברים לאדם הראוי לכך. == הנבואה - מהותה, ומי זוכה לנבואה == *האמונה בכך שהשם מנבא את האדם היא מיסודי הדת. הלכות יסודי התורה פ"ז הלכה א. *על מי חלה הנבואה: [[חכם]] גדול בחכמה, גבור במדותיו, ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם, אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד. שם הלכה א. *הנביא יודע ומכיר בעצמו שהוא נביא - "ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים".<REF>שם הלכה א'.</REF>*לא כל הנביאים מעלתם שווה, אלא דרגות שונות בהן.<REF>הלכה ב'.</REF>*הנבואה אינה דיבור ישיר בין הבורא לאדם, אלא מודיעים לאדם דבר מסוים דרך משל, כמו הסולם אותו ראה יעקב אבינו, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, משל לשעבוד גלויות וכיוצא בזה. - מלבד משה רבינו, שזכה לדבר עם בןהשי"ת בתורה ברורה. הסיבה לכך היא מפני שכל הנביאים מתנבאים דרך מלאך, שלא כמשה רבינו שהתנבא ישירות פנים אל פנים "פה אל פה אדבר בו".<REF>הלכה ג', ו.</REF>*הנבואה אינה חלה בכל עת. אלא כאשר הנביא מכין את עצמו לכך, יושב שמח וטוב לב ומתבודד ומזכך את מחשבתו, וגם אז אין חלה עליו הנבואה אלא אפשר שתשרה שכינה עליהם ואפשר שלא תשרה.<REF>הלכה ד, ה.</REF> == סימני נביא == כדי להוכיח שהוא נביא זקוק הנביא לשני הסימנים הבאים:1. אדם שהיינו יודעים בו מתחלתו שהוא ראוי לנבואה בחכמתו ובמעשיו, שנתעלה בהן על כל בני גילו, והיה מהלך בדרכי הנבואה בקדושתה ובפרישותה. 2. בא ועשה אות ומופת ואמר שהאל שלחו.</REF>שם הלכה ז.</REF> ומהות האות שלו - שיאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו, ואינו צריך לעשות דברים שיש בהם שינוי מטבע העולם.<REF>פרק י הלכה א.</REF> ובודקים את כל דבריו, ואם '''כל'''<REF>שלא כמעוונים וקוסמים שרק חלק מדבריהם אמת.</REF> נבואתו אמת - הרי הוא נביא אמת. אופן אחר - סימן לנביא על היותו נביא:1. נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה.<REF>פרק י הלכה ה.</REF>2. דבריו מתקיימים. באופן כזה חלה מצווה מהתורה לשמוע ממנו שנאמר "אליו תשמעון". על אף שהבירור הוא בדרגה של "שני עדים" שהוא בירור שאינו אלים כמו דבר שרואים בעינינו. כך גם האות והמופת יתכן שיש דברים בגו אבל באמת אינו נביא, ואף על פי כן -אנושחובה מהתורה להאמין לו - כשם שחובה להאמין לשני עדים.<REF>הלכה ז'.</REF> == מה יכול נביא לחדש == *שום נביא אינו יכול להכחיש את נבואת משה רבינו, שכן ההוכחות לאמיתת נביאתו היתה מה שראינו בעינינו במעמד הר סיני שהקדוש ברוך הוא התגלה למשה לעיני כל [[ישראל]], והבירור של נביא הוא בירור בדרגה חלשה יותר - כאמור לעיל.<REF>פרק ח' הלכה א, ב, ג.</REF>*אין נביא יכול להוסיף או לשנות אחת ממצוות ה[[תורה]], אפילו מצווה מדרבנן. נביא שהתנבא כך - נביא שקר הוא, ומיתתו בחנק.<REF>פרק ט הלכה א'.</REF> ועיקר מטרת הנביא - לצוות על דברי התורה ולהזהיר העם שלא יעברו עליה. </REF> ב, ט.</REF>*אך לעבור על מצווה באופן זמני - יש כח ביד הנביא לצוות, וחובה לשמוע לו אפילו באיסורי כרת, חוץ מ[[עבודה זרה]].*העובר על דברי הנביא חייב מיתה בידי שמים.</REF>פרק ח' הלכה ב'.</REF>
==מחלוקת במצב הנבואה==
בזמננו הכריז הרבי כי יש נביא בישראל ומצוה לפרסם לכל אנשי הדור שהקב"ה בחר ומינה נביא, ונבואתו העיקרית היא ש"הנה הנה משיח בא".
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]