נבואה: הבדלים בין גרסאות בדף

1. אדם שהיינו יודעים בו מתחלתו שהוא ראוי לנבואה בחכמתו ובמעשיו, שנתעלה בהן על כל בני גילו, והיה מהלך בדרכי הנבואה בקדושתה ובפרישותה.  

2. בא ועשה אות ומופת ואמר שהאל שלחו.</REF>שם הלכה ז.</REF>  ומהות האות שלו - שיאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו, ואינו צריך לעשות דברים שיש בהם שינוי מטבע העולם.<REF>פרק י הלכה א.</REF> ובודקים את כל דבריו, ואם '''כל'''<REF>שלא כמעוונים וקוסמים שרק חלק מדבריהם אמת.</REF> נבואתו אמת - הרי הוא נביא אמת.

1. נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה.<REF>פרק י הלכה ה.</REF>

2. דבריו מתקיימים.

באופן כזה חלה מצווה מהתורה לשמוע ממנו שנאמר "אליו תשמעון". על אף שהבירור הוא בדרגה של "שני עדים" שהוא בירור שאינו אלים כמו דבר שרואים בעינינו. כך גם האות והמופת יתכן שיש דברים בגו אבל באמת אינו נביא, ואף על פי כן - חובה מהתורה להאמין לו - כשם שחובה להאמין לשני עדים.<REF>הלכה ז'.</REF>