שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
[[אדמו"ר האמצעי]] הסכים אום אז פרץ ויכוח איפה הוא ישכון, לאחר שלושה חודשים של וויכוח בחר [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ליובאוויטש]] כעיר מושבתו
במשך שלוש חדשים נדד אדמו"ר האמצעי בין קהילות החסידים עד שהגיע ב[[י"ח אלול]] [[תקע"ג]] ל[[ליובאוויטש]].{{הערה|מבוא ל"פוקח עוורים" עמודים 25 - 26}}
====חב"ד סטרשלה====
====השנים הראשונות לנשיאות====
בעת מסעו של [[אדמו"ר האמצעי]] ניסו המתנגדים לשלוח מרגלים שישכנעו את החסידים לא להתקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]], גם אחרי שביתתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הם ניסו אבל נכשלו, חסידיו של [[אדמו"ר האמצעי]] היא מאוד מקושרים אליו, עד שהוא היה שלוח אותם לעיירות רחוקות לגור בלי מניין והם היו מקיימים את הוראותיו.{{הערה|קונטרס לימוד החסידות עמ' 9-8}}.
 
באותו העת החלו החסידים להתרבות, בשנה הראשונה לנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]] היו לו 15 אלף חסידים ובשנה השנייה כל פלך צ'רניגוב היה מלא בחסידי חב"ד, כמו כן [[אדמו"ר האמצעי]] הזהיר את חסידיו שלא לדבר עם המתנגדים, מה שהפחית את ההתנגדות לחסידות.{{הערה|קונטרס לימוד החסיות עמודים 8-9}}
===אדמו"ר הצמח צדק===
====התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו===={{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו קבלת הנשיאות של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].}}
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון ===אדמו"רי [[חבר המהר"ד קאפוסטש==={{ערך מורחב|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו משתמש:שמואל חיים/קבלת הנשיאות של [[הרבי הרייאדמו"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חבר המהר"ד או את דרך החסידות.ש}}
===אדמו"ר המהרהרש"שב===
====חורבן ליובאוויטש====
{{ערך מורחב|חורבן ליובאוויטש}}
===אדמו"ר הרש"ב=======המלאכיםקבלת הנשיאות===={{ערך מורחב|המלאכים}}בשנת ל[[תרס"אראש השנה]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזוןתרנ"ג]] את הרב הגיעו מאות חסידים, ואז בפעם הראשונה החל [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לויןאדמו"ר הרש"ב]] שילמד את בנוךהגיד מאמר חסידות "א"ר אבוהו כו' אמרו לפני כו'", יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל התבטא שזו הפעם הראשונה שראה את החסיר רבי לייב הופמן חוזר חסידות, ב[[ישיבת תומכי תמימיםי"D תשרי]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמותרנ"ר הרש"בג]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. היה יום היארצייט העשירי של [[אדמו"ר הרשהמהר"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורהש]] בעקבות כךוהפעם הראשונה שהחסידים התעודדו מחדש.
בבשנת [[חודש כסלו]] שנת [[תרסתרנ"בד]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל לקבוע את דבריומקומו במקום אביו, אז החליט לעזוב ולקבל את ליובאוויטש ונסע להנשיאות בכל הפרטים כולל [[ארצות הבריתיחידות]].
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".====השנים הראשונות לנשיאות===
===אדמו"ר הריי"צ===
|}
{{הערות שוליים}}
<references group="hebrew"/>

תפריט ניווט