עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/התיישבות חסידי חב"ד בליטא"

==התייסדות קהילת חב"ד ב[[וילנה]]==
התייסדות קהילת חב"ד ב[[ליטא]] החלה עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] עם התיישבות חסידי חב"ד ב[[וילנה]].

ההתיישבות החלה עם קבלת הנשיאות של אדמו"ר הזקן , החל משנת [[תקמ"ג]] בערים [[וילנה]] ו[[ווידז]].

במכתב משנת [[תקנ"ח]] ישנם חתימות של אנשי קהילת חב"ד בוילנה והנה שמותיהם:

{{ציטוט|תוכן=[[מאיר רפאל'ס|מאיר במ"ה רפאל יפה]]

[[אריה לייב (וילנה)|ארי' ליב בלא"א מו"ה יהושע זעליג זלה"ה]]

חיים בהמנוח מו"ה יחיאל זצ"ל

[[יעקב רפאל'ס|יעקב במוה"ר מאיר יפה]]

[[שלמה זלמן (וילנה)|שלמה זלמן בלא"א מו"ה יעקב]]

[[נחום (וילנה)|מ' נחום בלאאמ"ו מוהר"ר יצחק ז"ל]]

[[ברוך מרדכי איטינגר|הק' ברוך מרדכי איטינגער]]

[[יהודה לייב מקראז|יהודה ליב מקראז במה"ו מאיר זללה"ה]]}}

===רדיפת המתנגדים===
החל משנת [[תקנ"ח]] החלה רדיפת המתנגדים נגד קהילת החסידים בוילנה, לאחר פטירתו של ה[[גר"א]] ב[[סוכות]] [[תקנ"ח]] יצא מכתב חרם כמה ימים אחרי בו הוא מחרים את החסידים:

{{ציטוט|יצאו אנשים מקרב המחנה ופרצו גדר עולם, משנים ממטבע שטבעו חכמים בברכות ובתפילות, מרימים קול בתפילה ושאר התנהגות משונים מכל עם ישראל, ומכנים עצמם בשם חסידים, והם מכונים בשם קארלינר, ועושים חבורות חבורות וממנים לעצמם איש אחד ומכנים אותו בשם רב ורבי...

מי שילך בדרכיהם ויתנהג כמנהגיהם, לא די שהאיש ההוא מנודה מכל ומובדל ומופרש מכל קדושת ישראל, אף גם שהאיש לא יחשב לבר ישראל כל עיקר, שיהיה בכל וכל כנכרי, דהיינו פתו פת כותי וכו', וכלה גרש יגרש האיש ההוא מפה קהלתינו יצ"ו, ושלא יהיה לו שום חזקת ישוב, ופשיטא שלא יהיה לו שום התמנות בקהל ובאסיפה ובשום חברה, והכל על פי רודף הנעלם. ומחויב הרבני הסופר לציית להרודף הנ"ל בלי שום שאלת הראש ודיין. וכל אחד מאנשי קהלותינו יכול להיות רודף כנ"ל ... וגם יבוררו על פי אסיפה חמשה אנשים המבוארים למטה שיהי' ידם כיד ז' טובי העיר ... לפקח בענין הלז בלי שום מוחה ומעכב...}}

לאחר שהחסידים לא הפסיקו את המניין שלהם הוציא בית הדין של המתנגדים בו הוא אוסר על החסידים לקיים מניין.

לאחר מכן כמה וכמה מתנגדים עברו להיות חסידים ביניהם רבי [[משה מייזליש]] ורבי [[יהודה (וילנה)|יהודה]].

בחג ה[[שבועות]] [[תקנ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] מכתב לקהילת חב"ד בו הוא מעודד אותם אולם מזהיר אותם שלא לפעול נגד המתנגדים.

בשנת [[תקנ"ט]] עם מאסר [[אדמו"ר הזקן]] נאסרו איתו שבעה מראשי עדת החסידים שהם שוחררו בנר ה' של [[חנוכה]] [[תקנ"ט]].

==התייסדות קהילת חב"ד ב[[ווידז]]==
עם התייסדות קהילת חב"ד חב"ד בוילנה החלה גם קהילת חב"ד ב[[ווידז]].

גם קהילת חב"ד ב[[ווידז]] סבלה מרדיפות המתנגדים, במכתב שנכתב ע"י המתנגדים על קהילת חב"ד ב[[ווידז]] נאמר:

{{ציטוט|תוכן=הנה אנחנו שולחים היום ידידינו מוכ"ז בדבר אשר יספר לכם. בקשתינו מאוד להיות בעזרו ולעשות כל טצדקי האפשרית להוציא לפועל מעשיהו, כי לצריכנא טובה קאתינן. ואתם ידעתם כי לא אותנו בלבד גאל הקב"ה כו', כי אף אתם עמנו. ולולא ה' שהי' לנו כו', כי על הכלל כולו יצאו על כל איש נשאו לבו לעבודת ה' באמת ... לזאת עליכם מוטל לעשות פועל ה' למענהו בכל עוז ותעצומות.}}

בעת המאסר נאסרו ארבעת ראשי החסידים ב[[ווידז]] יחד עם ראשי עדת החסידים ב[[וילנה]].

==לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר]]==
לאחר שחרור החסידים ממאסר החלה רגיעה ביחסים בין החסידים למתנגדים.

ב[[י"ב אדר א']] [[תקנ"ט]] נבחר רבי [[מאיר רפאל'ס]] לאחד מוועד הקהילה ב[[וילנה]].

בשנת [[תקס"ב]] נפטר ראש המתנגדים משה ב"ר אשר ומאז הופסקה המלחמה.  

בשנת [[תקס"ד]] נבחר רבי [[אברהם אבלי]] לאב"ד הקהילה ב[[וילנה]] שהיה מיודד עם אדמו"רי חב"ד.

==עיירות בליטא==
לאחר המאסר החלה התפשטות גדולה של חב"ד ב[[ליטא]].

===[[פנדל]]===
בעיירה פנדל התגורר בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] החסיד רבי [[לפידות חלוונה]].

בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] כיהנו בעיר שני רבני חב"ד. 

===[[בירז]]===
בשונה משאר העיירות בעיירה בירז היה מאז ומתמיד שלום בין החסידים למתנגדים.

בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] כיהן בעיר רב חב"די, ואף לקהילה היה בית כנסת משלה.

==קישורים חיצוניים==
[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/2/index.htm תולדות חב"ד  בליטא]