שינויים

'''נבוכדנצר''' היה מלך [[בבל]]{{הערה|עזרא ה' י"ב}}, שהחריב את [[בית המקדש הראשון]] והגלה את עם ישראל לבבל.

ב[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]] נכתב שנבוכדנצר היה מצאצאי [[נמרוד]]{{הערה|פסחים צ"ד}}, והוא היה משלושת המלכים, יחד עם [[אחשורוש]] ו[[אחאב]] שמלכו בכיפה{{הערה|מגילה י"א}}, וכמו כן היה אחד משולשת מלכי [[בבל]]: נבוכדנצר, אויל מרודך ו[[בלשאצר]]{{הערה|ב"ר פ צ"ד}}, הוא מלך 45 שנה{{הערה|מגילה י"א}}, או 40 שנה{{הערה|תנחומא פ' אחרי מות סי' א}}. אשתו של נבוכדנאצר נקראת "שמירה", או ע"פ דעה אחרת "שמירמית"{{הערה|ויק"ר פי"ט}}.

ב[[חז"ל]] נקרא נבוכדנצר "רשע בן רשע", בעוד טוריינוס מלך [[רומא]]{{הערה|שהיה מלך אכזרי שהרג יהודים רבים - ירוש' ירושלמי סוכה פ"ה א'}}, נחשב מלך הגון שראוי שיהיה לו [[נס]]{{הערה|תענית י"ח}}. נבוכדנאצר יחד עם [[יואש]], [[חירם]] ו[[פרעה]] היו מארבעה מלכים שהחשיבו את עצמם כ[[אלוקים]]{{הערה|שמות רבה פ"ח}}.

נבוכדנאצר יחד עם ===גלויות ירושלים===כאשר התמנה יהויקים ל[[מלך]] [[יהודה]], עלה נבוכדנצר ל[[יואשארץ ישראל]]וכבש את מלכות יהודה למשך שלוש שנים{{הערה|באותם שנים היה יהויקים עבד שלו}}, לאחר מכן מרד בו יהויקים ונבוכדנצר בתגובה הגיע והרג את יהויקים. לאחר מכן התמנה למלך בנו יהויכין, נבוכדנצר הגיע בשנית ל[[חירםארץ ישראל]] ו, הרג את יהויכין והגלה ל[[בבל]]פרעה, 10,000 איש שביניהם 7,000 אנשי צבא יחד עם אוצרות [[בית המקדש]] היו מארבעה מלכים שהחשיבו , ומינה כמלך את עצמם כאחיינו של יהויכין [[אלוקיםצדקיהו]]{{הערה|שמות רבה פ"ח}}.

===בשנת ה19 למלכותו (ג'של"ח), הוא ל[[ירושלים]] וצר עליה החל מ[[י' בטבת]], וב[[י"ז תמוז]] פרץ את החומות ו[[חורבן בית המקדש|החריב את בית המקדש הראשון]], כפי שמתואר בפסוק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ|מקור=ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-ט'}} בפעם הראשונה שהוא עלה ל[[ירושלים]] הוא לקח איתו את [[דניאל]], [[חנניה מישאל ועזריה]], ובהמשך מינה אותם לתפקידים בכירים בממלכתו, נבוכדנצר ציווה לשים פסל בבקעת דורא שב[[בבל]] וציווה על כולם להשתחווה אליה, כאשר [[חנניה מישאל ועזריה]] סירבו הוא זרק אותם ל[[אש]], ובנס לא קרה להם כלום{{הערה|דניאל ג'}}.