שינויים

הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - פארלסקי נולד בשנת פוגורלסקי ([[תרכ"ג]] בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו"ב. נפטר בג' - [[ג' אלול]] [[תש"א]], שימש כראש ) היה ראש ישיבה ורב ב[[ישיבת חב"ד פוצ'פ|פוצ'פ]] וחיבר ומחבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ב[[רמת גן]].

==ימי ילדותותולדות חיים==על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.נולד בשנת [[תרכ"חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת. כשהיתה עוד ילדהג]] ב[[עיירה]] פנורניצה שברוסיה, החליט האב לחפש לה חתן טוב. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מועמד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו לאביו החסיד הרב נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ושהיה [[שו"אוכל ימים". לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסתב]] בעיירה.

"בהיותו תלמיד ישיבה, בחר בו יהודי עשיר בשם קריצ'בסקי נסע לישיבהלחתן לבתו, ראה את הילדהוא שילם כסף, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובהכדי שבשנים שנותרו עד החתונה יסודר במתכונת 'ימים' קבועה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצתלאחר שעד אז ישן מדי פעם על ספסל בבית כנסת, הוא שכר חותנו לעתיד לו מורים מיוחדיםורבנים, רבנים טובים ושילם להם יפהעד שבגיל שש עשרה נשא את הבת שרה מינה שהייתה אז בת ארבע עשרה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדןלאחר החתונה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[החפץ חיים]] ומאדמו"ר [[המהר"ש]] (או הרש"ב){{הערה|על פי ספר זיכרון שככתבה כלתו חיה דבורה עמרמי}}.

"כשהיה בן שש עשרה ושרה-מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שתחילה שימש כ[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבשו"ב]]. את הסמיכה קיבל מ"החפץ חיים" וגם מהלובביצבפוצ'ער [לכאורה מדובר בפ תחת מרותו של רב העיר רבי [[אדמו"ר המהר"שיהושע נתן גנסין]] (או [[אדמו", המכונה ר הרש"ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו ב' העשיל נטע. בהיותו [[תרל"טשוחט]] ואדמו"ר המהר"ש הסתלק מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד ב[[תרמ"גתומכי תמימים ליובאוויטש]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ".

תחילה שימש כשולאחר [[פסח]] [[תר"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נטע גנסין, המכונה ר' העשיל נטע, שהיה מחשובי חסדי חבע]] התמנה כר"ד ומגאוני התורה המפורסמים בדורו. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד במ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטששצעדרין]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי הייתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.

== רהרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בישיבת "תומכי תמימים" ==לאחר בשצעדרין בזמן חורף [[פסח]] [[תרתרע"עא]] התמנה ונתקבל להיות ר' משה כר"מ בנגלה בישיבת ב[[תומכי תמימים שצעדריןליובאוויטש]]. תלמידיו הכירו בו עד מהרה כגאון אדיר הבקי בכל מקצועות התורה, עמקן ומחדש נפלאאך גם שם לא לימד זמן רב, אך עם זאת התנהג בהצנע לכת ובלי בליטות – הנהגה של כיון שבחורף [[חסידתרע"ב]] [[פנימי]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי היתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונותכבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.

תלמידיו של הרב פרלסקי סיפרו עד לסוף ימיהם בהערכה רבה ר' משה סייע בפוצ'פ לרב גנסין, ושימש כמשגיח על הר"מ שלהם, שהותיר בהם רושם עז למרות שלמדו אצלו תקופה כה קצרההשוחטים בעיר.

הרב משה מרדכי נולדו לו 18 ילדים ועשרה מהם נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן [[חורף]] מצאו סיבה מיוחדת לדבר. כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת [[תרע"א]] ונתקבל להיות ר"מ ב[[תומכי תמימים ליובאוויטשג]], גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות. בן נוסף טבע בנהר. [[אדמו"ר הריי"צ]] מתייחס לכך באחד ממכתביו בשנת [[תרפ"ד]]: הרב ר' משה מרדכי שי' הרב דפאצעפ (שהיה תחילה שו"ב שםהיה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. ומפורסם ללמדן גדולבאחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, ומומחה להעמיד תלמידים בעלי ידיעה גדולה בלימודלשחיית בוקר מוקדמת.האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר..)" הבן מיהר וקפץ להצילו, אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף [[תרע"ב]] כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פהוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל.

== פעילותו באותה תקופה עלו הקומוניסטים לשלטון. באותם ימים היה בפוצ'פ ==בפוצ'פ שימש ברבנות באותה תקופה רבי הרשל נטע גנסיןמלאי של מלח, שרבים מתלמידיו למדו בליובאוויטש. הרב הבחין ברבי משה מרדכי כי הינו כלי יקרמצרך מבוקש, ולא הסכים שיקחו אותו לעיירות אחרות לשמש בהן כרבאבל חסרו מוצרי [[מזון]] אחרים. הוא טען באוזניו כי הוא הולך ומזקין וכי הוא רוצה שימלא את מקומו אחריו. כך אכן היה. הרב גנסין כיהן כרב עוד שנים רבותאשתו יצאה ל[[מוסקבה]] עם שקיקי מלח, שכן האריך ימים, ומשה מרדכי סייע בעדו בעבודת הרבנותושם החליפה אותם במוצרי מזון, אך לא שימש ברבנות בפועלומזה התפרנסה המשפחה. את פרנסתו מצא מהשגחה על שוחטי העיר ובכל שאלה שהתעוררה היה הפוסק המכריעבנסיעה אחת נדבקה ב[[טיפוס]] הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בניו זוכרים כי תמיד השתדל למצוא את הדרך לפסיקה מקילהבשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, בגיל חמישים ואחת בלבד.

ביתו של בסתיו [[תרע"ז]] נפטר הרב משה מרדכי היה גם בית ועד לחכמים – בית מכניס אורחים בסבר פנים יפות, כפי שמספר על כך הבן צבי: "הנה לביתנו היו סרים להתאכסן כל מיני שד"רים, מגידים ורבנים רבים. ולמה דווקא אלינו? לבית אבא? ראשית, מפני שהיה לנו אולם גדול בו עמדו כמה ספות עם פרגודים להלנת אורחים. שנית, כל כלי הקודש היו בטוחים בביתנו בכשרות למהדרין מן המהדרין, מה שאין כן בבית מלון סתם. והשלישית, שאצלנו הכל ניתן בחינם אין כסףגנסין. נוסף על כך היה אבא מעניק מתת יד לנצרךמכיוון שלא הסכים לכהן כרב במקומו ללא בקשה מהקהילה, נוסף הכריז בני הקהילה על האש"ל"בחירתו כרב.

== ייסוריו ==צרות גדולות ידע הרב משה מרדכי בחייו. 18 ילדים נולדו לו ועשרה מהם ל"ע נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. הרב ורעייתו קיבלו זאת כגזירה שאין להרהר אחריה. רק כשנולד נחלאחר שקיבל את משרת הרבנות, הבן הצעיר בשנת [[תרע"ג]]החליטו בני הקהילה שעל רב המקום להיות נשוי, גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא שרה-מינה הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם אפוא לקחת מינקת לתינוקעקב היותו כהן, וכך הוא חי שנים רבות.אם לא די בעשרה ילדים שנפטרו, הרי שבן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר התחתן עם הבן אברהם והוא בן 17רווקה מבוגרת בשם שפרה רחל, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל. כך משמונה עשרה ילדים שנולדו, נותרו בחיים שלא נישאה עד אז עקב רצונה להתחתן רק שבעהעם רב.

באותה תקופה תפסו הקומוניסטים את השלטוןבתחילת שנות התר"צ נאסר על לימוד תורה, והחלו לחולל מהפך בחיי הכלכלה של אזרחי רוסיה. בתוך תקופה קצרה סבלו אזורים נרחבים מרעב כבד. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלחהוא נכלא יחד עם רוצח אלים, מצרך מבוקששלא הזיק לו, אבל חסרו מוצרי מזון אחריםואף חל בו שינוי פנימי. יצאה אפוא שרה מינה ל[[מוסקבה]] הרחוקה כשבאמתחתה שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזוןניסו גם להאכילו בטריפות במרמה, ומזה התפרנסה המשפחהאך הוא גילה זאת וניצל{{הערה|על פי נכדו אמציה עמרמי}}.

בנסיעה אחת נדבקה בטיפוס הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה=== בארץ ישראל ===במשך שנים רבות לצאת את [[רוסיה]] ולעלות לארץ הקודש, והיא בת חמישית ואחת שנים בלבדאבל השלטונות לא אפשרו לו.

הרב נשאר אפוא אלמן, כאשר כמה מהילדים עדיין קטנים ורכים בשנים. הגדולים שבהם היו מוכרחים בשנת [[תרצ"ז]] קיבל רשות לעזוב את הבית, כיון שהמשטר הקומוניסטי חייב את הילדים ללמוד בבתי ספר גויים[[רוסיה]] והפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. רבי משה מרדכיבישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, כמו שאר חסידי חב"דמרת שפרה רחל, מסר את נפשו על כךלהתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא נענה להזמנה, ובהוראת רבותינו נשיאנו לא נתן לילדיו ללמוד בבתי ספר הקומוניסטים אלא בחיידרובבית זה התגורר עד לפטירתו, ועל כן שלחם מהביתארבע שנים לאחר מכן.

המשפחה התפזרה אפוא. ב[[ארץ ישראל]] כבר התגוררו בניו דוב, הירשל (צבי) ורבקה. ב[[ארצות הברית]] התגוררה הבת מרת חיה בסקין ואילו הבת הצעירה יותר, מרים, נסעה לאודסה ושם נישאה, בבית נשארו אפוא רק הילדים הקטנים – ציפורה ונח. == רבה של פוצ'פ ==ב[[סתיו]] [[תרע"ז]] נפטר הרב גנסין. אך טבעי היה שרבי משה מרדכי ייכנס למקומו, אולם הוא סירב לשאת בתפקיד לפני שהקהילה תתכנס ותחליט מעצמה האם לבחור בו כרב – כיון שלא רצה לקבל את המשרה מכוח הצוואה של הרב גנסין. הקהילה, כצפוי, בחרה בו לרבה החדש של פוצ'פ. לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה כי לא יאה לרב להתגורר לבדו ללא אישה. אולם רבי משה מרדכי היה [[כהן]], ולא יכול היה להתחתן עם גרושה. מאידך, איזו רווקה תסכים להינשא כשהוא בשנות החמישים לחייו?! בני הקהילה פתחו אפוא בחיפושים נרחבים אחר אישה מתאימה, עד שנמצאה אישה מבוגרת ושמה שפרה רחל. היא היתה נערה שכל חייה חפצה להינשא לרב – והנה זכתה והיתה לרבנית. עם עלותו על כס הרבנות נעשה עד מהרה לאחד מגדולי המשיבים, וכל דבר קשה ומסובך שאלו אותו והוא השיב בפשטות ובבהירות. בנו הפרופסור נח עמרמי מספר, כי לאביו היתה התכתבות ענפה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בענייני הלכה. הרב שהתחבב על כל תושבי העיר, שימש כתובת לכל בעיה, וכל בני פוצ'פ ראו בו לא רק רב, כי אם גם אב ופטרון. הוא היה דואג למחסורים של עניי העיר ופעל רבות לטובתם של כל הנדכאים ושבורי הלב. == מאסרו ==בשנים ההן אסר השלטון הקומוניסטי על לימוד התורה, אולם רבי משה מרדכי דבק בדרכי אבותינו נשיאנו ולימד תורה ב[[מסירות נפש]] ילדים ונערים, בהם גם ילדיו, ובגין כך נאסר. מאסרו נמשך כשנה תמימה. מספר נכדו מר אמציה עמרמי: מאסרו היה בתחילת שנות השלושים, והוא הועבר למאסר בעיירה הומיל, שם נכלא בחדר אחד עם רוצח אלים, בכוונה תחילה כדי שהרוצח יזיק לו. אולם לאחר זמן, הבחינו הסוהרים כי הרוצח לא רק שלא נגע בו לרעה, אלא אף נרגע מתאוות ההיזק שהיתה לו. הוא דאג לרב וכיבדו בגלל חכמתו הרבה. סוהריו ניסו להאכילו טריפות במרמה, אולם הוא גילה זאת וכך ניצל מלהיכשל במאכלות אסורות. == עליתו לארץ ישראל ==הרב פוגורלסקי ניסה במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו. בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת [[תרצ"ז]] קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא אכן נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן. ברמת גן פגש בחברו הטוב משכבר הימים הגאון הרב [[משה אקסלרוד]], וכן את תלמידו בתלמידו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.

גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה לכל שואל. פנו אליו בשאלות מערים קרובות ורחוקות. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], מרא דאתרא ד[[כפר חב"ד]], מספר כי בשלב מסוים רצו נסיון למנותו כראש לראש ישיבת [[תומכי אחי תמימים תל אביב]], אולם בגלל גילו המבוגר הדבר לא יצא לפועל.{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}}

== פטירתו ==ביום [[ג' באלול]] [[תש"א]] נפטר הרב משה מרדכי . == משפחתו ==*בנו, דב עמרמי.*בנו, הירשל (צבי).*בתו, רבקה.*בתו, חיה בסקין.*בתו, מרים.*בתו, ציפורה*בנו, נח עמרמי – פוגורלסקי בעיר [[רמת גן]]. פטירתו השרתה אבל כבד בקרב ידידיו ומכיריו ובפרט בקרב קהילת [[חב"ד]] ב[[רמת גן]]בנו אברהם טבע בנהר, ועוד עשרה ילדים נפטרו בילדותם.

*'''נתיבים במי הים''' – - ג' חלקים - למעלה מחמישים חקירות עמוקות בדיני מקוואות, על פי סדר מסכת מקוואות. בהדפסת הספק התעסקה אלמרנו לאחר פטירתו. לספר הסכמות של גדולי ארץ ישראל. *'''מזמרת הארץ''' – - ב' חלקים - על מצוות התלויות בארץ. הכרך הראשון יצא עוד בחייו. לאחר פטירתו, עסקה אלמנתו בהדפסת החלק השני של הספר שהופיע בשנת [[תשי"ג]]. בספר מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנכתב ביום ב' ב[[כסלו]] [[תש"י]] אל הרבנית שפרה רחל ע"ה: "במענה על כתבה השי"ת ישלח לה רפואה ויחזקה וימלא משאלות לבבה להדפיס עוד מחיבורי בעלה הרה"ג ז"ל".*'''דרכים למשה''' - תשובות ועניינים שונים בהם הרב משה מברר בעיון הדק היטב בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. החידוש העיקרי בספר הוא הוא חלק האגדה והדרוש בהם הוא מתגלה המחבר גם כבעל רעיון ומחשבה ו[[מחשבה]] עמוקה. הדברים מתובלים ברעיונות מתוך ספרי [[חסידות חב"ד]]. הספר יצא על ידי בניו בשנת [[תש"כ]].

{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל: עמרמי, משה מרדכי}}[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ע]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ע]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]][[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]