36,983
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
החסיד '''ר' משה וילנקר''' (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]] היה בר דעת גדול ועמקן ב[[דא"ח]], ופה מפיק מרגליות. למד ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר א' אצל אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רמג.}}.
ב"היום יום" י"ח תמוז מובא כי אדמה"ז התבטא עליו כי יש לו [[מוחין דגדלות]] ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה"ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ב[[יחידות]] בעבודה בפועל.
לפני [[הסתלקות]]ו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור]]יו ו[[מעשה|מעשיו]].
ישנם מספר סיפורים עליו מהמפורסמים שבהם היא שבאחת מן הפעמים ביציאתו מ[[בית המדרש]], הניח [[תפלין|תפיליו]] על גבי עגלה, רומם רגלו על הגלגל כשידו נשענת על רגלו והחל לחשוב [[חסידות]]. בלי להשים לב נסעה העגלה, ור' משה נותר בתנוחה זו עד זמן המנחה שאז התעורר עקב חששו שיעבור זמן [[תפילת מנחה]]. אחיו היה ר' [[זאב וילנקר ]]{{הערה|למד ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר ג' אצל אדמו"ר הזקן]]. עיין יתר פרטים עליו ב[[רשימת היומן]] עמוד רמג-ד.}} מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה עליו ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מהדורת תשע"ד, עמ' 220.}}. שאל פעם ר' זאב וילנקר את אחיו ר' משה, שהיה מבוגר ממנו בעשרים שנה: תמיד אתה אומר לי את התורה ששמעת מ[[אדמו"ר הזקן]], ספר נא לי פעם איזה [[מופת]] ממנו. ענה לו ר' משה: אני נותן לך את לשד השמן, ואתה רוצה ציפורניי הרגליים!{{הערה|שיחות קודש תש"ד ע' נד.}}.
==ראו גם==
