שינויים

[[תמונהקובץ:הרב מרדכי מענטליק.jpgjpeg|left|thumb|250pxממוזער|הרב מענטליק נואם במהלך [[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י"ט חשון]] [[תרע"ג]]-[[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], חתנו של החסיד הנודע ר' [[דוד שטוקהאמר]] וגיסו של ר' [[פנחס משה כ"ץ]]. כיהן במשך שנים רבות כראש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת ]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם [[אמרי מרדכי]].

==תולדותיו באירופהתולדות חיים==[[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב מנטליק בעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[יחזקאל פייגין]], חבר ההנהלה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], ראש-הישיבה הרב [[יהודה עבער]], המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]][[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]]נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה,.

בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק שנשא ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] [[דא"ח ]] בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו - כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמושאדמו"ר מהורייהריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ ]] חלק י"ד אגרת ה'רלז.

==מעברו לארהכמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו ל[[ארצות הברית]] אל בית חמיהם. אדמו"ר הריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא"ח]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות ב==[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו לארצות הברית אל בית חמיהם. כביו"ד שבט [[תש"ק י]] - כאשר הסתלק אדמו"ר מהורייהריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור , באו ל 770- חסידי [[חסידותחב"ד]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו לעיירה מרסיי באמצע השבוערבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם ועז היה רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור דא"ח בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הבריתבמקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימהרמ"ש... בהגיעם לארצות הברית) הורה להם לחזור לבתיהם, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת ואמר שב[[תומכי תמימים 770שבת]]אין עצב, והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרהומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... במשך כל שנותיו הקפיד - כבר אז קיבל על זמני הסדרים בדיוק הכי גדולעצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, כך שלסדר נגלה היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותרוזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות בשבת בבוקר - בשעה שמונה בדיוקבכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

ביוכבר מראשית נשיאותו של הרבי - בשנת ה'[[תשי"ד שבט א]], החל הרב מענטליק להיות 'שר המשקים' של הרבי. בתחילת כל [[תש"יהתוועדות]] היה מוזג [[יין]] - כאשר הסתלק כלכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"ק א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מ[[אדמו"ר מהוריי"צהזקן]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, באו ל 770שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - חסידי האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[חב"דרבותינו נשיאינו]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום הינם עצם אחד. לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהםמכן אמר לאותו א', ואמר שבשבת אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב שהרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: הוא "יש לנו רבישר המשקים"!... - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייווממנו יקבלו.

==פעם אחרת, התבטא הרבי [[מלך המשיח]] ב[[התוועדות]] "הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי". את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת.  הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[משפיע]] בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים==' של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד". [[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]]. מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, הייתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר.  מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של הרב צבי הירש חיטריק. שיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, תוך שהוא משלב מה'[[מראי מקומות]]' וה'ציונים', ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממש.

כבר מראשית נשיאותו של בשנים בהן החל הרבי - בשנת ה'[[תשי"א]], החל הרב מענטליק להיות לשלוח 'שר המשקיםמכתב כללי' של הרבי. בתחילת כל לקראת [[התוועדותראש השנה]] היה מוזג יין לכוסו וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של הרביהחג וקביעותו, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר אהיה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה' שהוא רוצה מ[[אדמו"ר הזקןמראי מקומות]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. וימים ספורים לאחר מכן אמר לאותו א'צאת המכתב, שהרב מענטליק הוא היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"שר המשקים" שלוש את המכתב כללי, וממנו יקבלועם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב.

פעם אחרתבמקרים שהיו לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים.  הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, כך מספרים, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, התבטא שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתו. === פטירתו ===במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב [[מלך המשיחזאב יחזקאל כ"ץ]] ב, גבאי ביהמ"ד 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. בסיום כוס של ברכה הרבי נסע לביתו, וכמה שעות לאחר מכן, בשעת בוקר מוקדמת, הרב מענטליק שבק חיים לכל חי. בשעה 10:00 בבוקר של אסרו חג – כך סיפר הרב [[התוועדותבנימין קליין]] "הנני מאושר מכך שהרב – הוא המתין עם הרכב ליד הבית של הרבי כדי להביא את הרבי ל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על פטירתו של הרב מענטליק משמש אותי, ואילו הרבי עדיין לא עודכן על כך. ". את ההתבטלות שלו חככתי בדעתי, האם להודיע זאת לרבי ראו בכל פרט ופרטכעת, במהלך הנסיעה ברכב, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג כדי לעדכן את היין הרבי במאורע ככל המוקדם, או שמא לחכות עם מסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב- מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד770". הוא התלבט בענין, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדשכי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרכב. גם בכוס של ברכה בנסיעות לאוהל וממנו, הרבי היה יושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרבי היה עומד שעות ארוכות יושב מאחור, ומפאת הכבוד, בנימין לא פתח בשיחה עם קנקן בידיוהרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. לא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, וממלא את כוסו או לדבר איתו באמצעות המראה של הרכב. כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי מיד כשזו נגמרתשאל אותו, מה שלומו של הרב מענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: "ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג" (הוא "נעדר" לפנות בוקר).

הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]]הרבי לא ציפה לתשובה מעין זו, משפיע בישיבה המרכזית בוקרא בהפתעת-770, מספרבהלה: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרביאוי". ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של לאחר מכן הרביאמר לו, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו"טאמער איז דיר נישט שווער" (באם לא קשה לך הדבר), ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכןכשתגיע למשרד, זו היתה הפעם האחרונה שהוא מזג תברר אצל הרב כץ האם הוא הספיק למסור לו את היין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד"הבקבוק.

==ראש הישיבה ספריו ==

[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום בהוראתו של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרבי הוציא הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]]לאור את הספר "אמרי מרדכי".

מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים את שמו של הספר "[[שערי יהודה]]אמרי מרדכי" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספרבחר הרבי בעצמו מתוך שלש שמות שהציע הרב מענטליק.

הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם "החיבור הזה הוא על [[אמרי מרדכימסכת בבא בתרא]], השיעורים שאמר הרב מענטליק לפני הבחורים ב-770 בשנת תשי"ז, ובו חידושים במסכת בבא ודן בכמו עשרים סוגיות החמורות בבבא בתרא, לפי כפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו. כן הו"ל קונטרסים בעניינים שונים, כמו "הפלפול וההגיון", 'שם דבר' שמאפיין את סגנון לימודו - ה'הגיון'.

מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של הרב צבי הירש שי' חיטריקאופן השיעורים והביאורים הוא: א) בירור הענינים בכל סוגיא לפי שיטות הראשונים כפי שהם מתבארים במפרשים ואחרונים בתוספת ביאורים והערות. שיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרביב) מברר כל שיטה ושיטה בהסברת הענינים על דרך ההגיון, תוך שהוא משלב מה'מראי מקומות' וה'ציונים'והחילוקים בין שיטה ושיטה.ג) מניח הנחות יסודיות בגדרי הענינים שבהסוגיא, ומבאר ומשתדל למצוא מקור לדבריו בדברי הראשונים והאחרונים.ד) מבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים הענינים בהטעמה מיוחדת, ומסבירם כל כך יפה, עד לשנותיו האחרונות ממשאשר אחר העיון בהם רואים אשר דברויו נאמרו בפירוש בדברי הגמרא ומפרשים.

בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת ראש השנה וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, היה יושב שעות בעררו על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'מראי מקומות', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנתוכן הספר כותב בין השאר:"ש כוונתי באופן השיעורים היא להראות לתלמידים את המכתב כלליהסדר בלימוד העיוני, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתבבבירור והבנת הדברים".

במקרים שהיו כאשר [[נסיעה לרבי|טס לרבי]] הרב [[ניסן נמנוב]], העניק לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרביםאת ספרו של הרב מענטליק למען יקח אותו עמו בשובו לישיבה בצרפת בה שימש ר' ניסן כ[[משפיע]].

הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיעכן הוציא לאור קונטרסים בעניינים שונים, כך מספריםוביניהם "הפלפול וההגיון", מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם ששמו מאפיין מאד את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתוסגנון לימודו המעמיק הבנוי על הגיון.

* יוסף אשכנזי'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]'''.*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג*[[שלום יהודה לייב גינזבורג]], '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"דבעבר]]

[[קטגוריה:קראון אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה: אישיםשנפטרו בשנת תשמ"ח]]