שינויים

[[תמונהקובץ:הרב מרדכי מענטליק.jpgjpeg|left|thumb|250pxממוזער|הרב מענטליק נואם במהלך [[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י"ט חשון]] [[תרע"ג]]-[[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], חתנו של החסיד הנודע ר' [[דוד שטוקהאמר]] וגיסו של ר' [[פנחס משה כ"ץ]]. כיהן במשך שנים רבות כראש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת ]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם [[אמרי מרדכי]].

==תולדותיו באירופהתולדות חיים==[[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב מנטליק בעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[יחזקאל פייגין]], חבר ההנהלה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], ראש-הישיבה הרב [[יהודה עבער]], המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]][[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]]נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה,.

בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ע"ה שנישא למרת ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] [[דא"ח ]] בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו - כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] ע"ה (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמושאדמו"ר מהורייהריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ ]] חלק י"ד אגרת ה'רלז.

==מעברו לארהכמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו ל[[ארצות הברית]] אל בית חמיהם. אדמו"ר הריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא"ח]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות ב==[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו לארצות הברית אל בית חמיהם. כביו"ד שבט [[תש"ק י]] - כאשר הסתלק אדמו"ר מהורייהריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור , באו ל 770- חסידי [[חסידותחב"ד]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו לעיירה מרסיי באמצע השבוערבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם ועז היה רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור דא"ח בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הבריתבמקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימהרמ"ש... בהגיעם לארצות הברית) הורה להם לחזור לבתיהם, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת ואמר שב[[תומכי תמימים 770שבת]]אין עצב, והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרהומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... במשך כל שנותיו הקפיד - כבר אז קיבל על זמני הסדרים בדיוק הכי גדולעצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, כך שלסדר נגלה היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותרוזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות בשבת בבוקר - בשעה שמונה בדיוקבכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

ביו"ד שבט תש"י כבר מראשית נשיאותו של הרבי - כאשר הסתלק כבשנת ה'[[תשי"ק אדמוא]], החל הרב מענטליק להיות 'שר המשקים' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"ר מהוריי"צא, באו ל 770- חסידי ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מ[[חבאדמו"דר הזקן]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקווייבעצמו, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך החל הרבי (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהםלדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, ואמר שבשבת אין עצבאו שהוא מורכב מנקודות, ומוכרחים לאכול סעודת שבתועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. פנה אז הרב לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: הוא "יש לנו רבישר המשקים"!... - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייווממנו יקבלו.

כבר מראשית נשיאותו של הרבי - בשנת ה'הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[תשי"אמשפיע]]בישיבה המרכזית ב-770, החל מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק להיות והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג יין ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדותללא הצלחה. פעם אחתהרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדותומזג בעצמו לכוסו. כשאמר אלרבים היה נראה שיש כאן משהו ' שהוא רוצה מאדמו"ר הזקן בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם בשמימי' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו. ואכן, או זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מורכב מנקודותמזג את היין - מאז נפל למשכב, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא ממנו לא קם עוד"שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.

פעם אחרת, התבטא הרבי [[מלך המשיחקובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]] בהתוועדות "הנני מאושר מכך שהרב מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק משמש אותי"לראש הישיבה ב 770. את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרטבין לבין, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבודעבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיושם שימש כראש ישיבה, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרתובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[מיכאל חנוך גאלאמביוסף יצחק וילשנסקי]], משפיע בישיבה המרכזית ב-770ראש הישיבה בצפת, מספר: "באחת השבתות , כי ההתמקדות - היה זה כבר בשנותיו האחרונותההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרביהייתה ניכרת בכל שיעור מחדש. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו היה מהעורכים העיקריים של הרביהספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הקויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו היתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין [[יהודה עבער]] - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד"מחבר הספר.

בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת [[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770השנה]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של לימודי החג וקביעותו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'[[שחיטהמראי מקומות]] וקבלת התעודות]]מספר שנים ', וימים ספורים לאחר בואוצאת המכתב, התמנה הרב מענטליק לראש היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ב 770. בין לביןואנ"ש את המכתב כללי, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב.

מתוקף תפקידובמקרים שהיו לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים.  הרב מענטליק היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבועגם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, כך מספרים, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתו. === פטירתו ===במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקיזאב יחזקאל כ"ץ]], ראש הישיבה בצפתגבאי ביהמ"ד 770, מספרוהרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדובריםשהיה מאושפז אז בבית הרפואה. בסיום כוס של ברכה הרבי נסע לביתו, וכמה שעות לאחר מכן, לפתח וללבן אותם מכל צדבשעת בוקר מוקדמת, היתה ניכרת בכל שיעור מחדשהרב מענטליק שבק חיים לכל חי. הוא היה מהעורכים העיקריים  בשעה 10:00 בבוקר של הספר "אסרו חג – כך סיפר הרב [[שערי יהודהבנימין קליין]]" – הוא המתין עם הרכב ליד הבית של הרבי כדי להביא את הרבי ל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על פטירתו של הרב מענטליק, ואילו הרבי עדיין לא עודכן על השכך. "סחככתי בדעתי, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו האם להודיע זאת לרבי כעת, במהלך הנסיעה ברכב, כדי לעדכן את הרבי במאורע ככל המוקדם, או שמא לחכות עם מסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב- ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר770".

הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם "[[אמרי מרדכי]]"הוא התלבט בענין, ובו חידושים במסכת בבא בתראכי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרכב. בנסיעות לאוהל וממנו, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלוהרבי היה יושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרבי היה יושב מאחור, ומפאת הכבוד, בנימין לא פתח בשיחה עם הרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. כן הו"ל קונטרסים בעניינים שונים, כמו "הפלפול וההגיון"לא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, 'שם דבר' שמאפיין את סגנון לימודו - ה'הגיון'או לדבר איתו באמצעות המראה של הרכב.

מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי שאל אותו, מה שלומו של הרב צבי הירש שי' חיטריק. שיעור נוסף לאנמענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: "ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג" (הוא "ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, תוך שהוא משלב מה'מראי מקומות' וה'ציונים', ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממשנעדר" לפנות בוקר).

בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת ראש השנה וחג הפסח לא ציפה לתשובה מעין זו, וקרא בהפתעת- המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותובהלה: "אוי". לאחר מכן הרבי אמר לו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'מראי מקומות'"טאמער איז דיר נישט שווער" (באם לא קשה לך הדבר), וימים ספורים לאחר צאת המכתבכשתגיע למשרד, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"ש תברר אצל הרב כץ האם הוא הספיק למסור לו את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתבהבקבוק.

במקרים שהיו לו שאלות במכתב == ספריו == בהוראתו של הרבי הוציא הרב מענטליק לאור את הספר "אמרי מרדכי". את שמו של הספר "אמרי מרדכי" בחר הרבי בעצמו מתוך שלש שמות שהציע הרב מענטליק. החיבור הזה הוא על [[מסכת בבא בתרא]], השיעורים שאמר הרב מענטליק לפני הבחורים ב- היה פונה בשאלות אל הרבי770 בשנת תשי"ז, והיה זוכה למענות והסברים ודן בכמו עשרים סוגיות החמורות בבבא בתרא כפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו. אופן השיעורים והביאורים הוא: א) בירור הענינים בכל מה שביקשסוגיא לפי שיטות הראשונים כפי שהם מתבארים במפרשים ואחרונים בתוספת ביאורים והערות.ב) מברר כל שיטה ושיטה בהסברת הענינים על דרך ההגיון, והחילוקים בין שיטה ושיטה.ג) מניח הנחות יסודיות בגדרי הענינים שבהסוגיא, ומשתדל למצוא מקור לדבריו בדברי הראשונים והאחרונים.ד) מבאר את הענינים בהטעמה מיוחדת, ומסבירם כל כך יפה, עד אשר אחר העיון בהם רואים אשר דברויו נאמרו בפירוש בדברי הגמרא ומפרשים. בעררו על תוכן הספר כותב בין השאר:"כוונתי באופן השיעורים היא להראות לתלמידים את הסדר בלימוד העיוני, בבירור והבנת הדברים". מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים כאשר [[נסיעה לרבי|טס לרבי]] הרב [[ניסן נמנוב]], העניק לו הרבי את ספרו של הרב מענטליק למען יקח אותו עמו בשובו לישיבה בצרפת בה שימש ר' ניסן כ[[משפיע]].

הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיעכן הוציא לאור קונטרסים בעניינים שונים, כך מספריםוביניהם "הפלפול וההגיון", מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם ששמו מאפיין מאד את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתוסגנון לימודו המעמיק הבנוי על הגיון.

* יוסף אשכנזי'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]'''.*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג*[[שלום יהודה לייב גינזבורג]], '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"דבעבר]]

[[קטגוריה:קראון אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה: אישיםשנפטרו בשנת תשמ"ח]]