שינויים

[[תמונהקובץ:הרב מרדכי מענטליק.jpgjpeg|left|thumb|250pxממוזער|הרב מענטליק נואם במהלך [[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י"ט חשון]] [[תרע"ג]]-[[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], חתנו של החסיד הנודע ר' [[דוד שטוקהאמר]] וגיסו של ר' [[פנחס משה כ"ץ]]. כיהן במשך שנים רבות כראש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת ]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם [[אמרי מרדכי]].

[[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב מנטליק בעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[יחזקאל פייגין]], חבר ההנהלה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], ראש-הישיבה הרב [[יהודה עבער]], המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]][[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]]

בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] [[דא"ח ]] בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו - כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמושאדמו"ר מהורייהריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ד אגרת ה'רלז.

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו ל[[ארצות הברית]] אל בית חמיהם. כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו לעיירה ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא"ח ]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות ב[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.

ביו"ד שבט [[תש"י]] - כאשר הסתלק כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ, באו ל 770- חסידי [[חב"ד]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שב[[שבת]] אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

כבר מראשית נשיאותו של הרבי - בשנת ה'[[תשי"א]], החל הרב מענטליק להיות 'שר המשקים' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין ]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מ[[אדמו"ר הזקן]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.

* יוסף אשכנזי'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]'''.*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג*[[שלום יהודה לייב גינזבורג]], '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.

[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"דבעבר]]