שינויים

[[תמונהקובץ:הרב מרדכי מענטליק.jpgjpeg|left|thumb|250pxממוזער|הרב מענטליק נואם במהלך [[כינוס תורה]] ב-[[770]]]][[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] '''מרדכי מנטליק''' (מימין) - [[שוחטי"ט חשון]] ו[[מזכיר]] של [[הרביתרע"ג]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770כ"ה תשרי]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסוןתשמ"ח]] (משמאל) - השוחט של הרבי.]] הרב '''מרדכי מנטליק''' היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], חתנו של החסיד הנודע ר' [[דוד שטוקהאמר]] וגיסו של ר' [[פנחס משה כ"ץ]], . כיהן במשך שנים רבות כראש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת ]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם [[אמרי מרדכי]], נפטר ב[[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]] בשם טוב.

הרב מרדכי עבסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר [[אדמו"ר הריי"ה נולד בשנת צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[תערדוד שטוקהמר]] מארה"ב- שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] לר' פנחס וזוגתו מענטליקנדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורהמנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא נולד במדינת גליציהעשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של אדמו"ר הריי"צ. כך הווה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים – להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואהובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, הי"דולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

בסביבות שנת כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של אדמו"ר הריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[תרצ"זהרבי]] נכנס ללמוד בישיבת נוהג לומר [[תומכי תמימים אטוואצקמאמר]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריידא"צח]] באותה שעה. באחד הימיםבעיניים עצומות, שלח ר' דוד שטוקמהר מארה"ב – שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו אמרו רבותינו נשיאינו) – שלפניו את שתי בנותיו לאטוואצקהמאמרים בעיניים פקוחות, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת ([[מרדכי חפץאדמו"ר הרש"ב]] – שהגיע באותה עת לארה"ב כשדנהג להביט על בנו יחידו - אדמו"ר של כהריי"ק צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג אדמו"ר מהורייהריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר – הראשונה להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של הרב ר' מרדכי מענטליק עור' [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"ה שנישא למרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי]] נוהג לומר [[מאמר]] דא"ח בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להביט על בנו יחידו – כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] ע"ה (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי. בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמושאדמו"ר מהורייהריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח – - כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ ]] חלק י"ד אגרת ה'רלז.

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו לארצות ל[[ארצות הברית ]] אל בית חמיהם. כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו לעיירה ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות – - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא"ח ]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה ]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה – - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות בשבת ב[[שבת]] בבוקר – - בשעה שמונה בדיוק.

ביו"ד שבט [[תש"י – ]] - כאשר הסתלק כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ, באו ל 770- חסידי [[חב"ד]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שבשבת שב[[שבת]] אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... – - כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

כבר מראשית נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א – הרבי - בשנת ה'[[תשי"א]], החל הרב מענטליק להיות 'שר המשקים' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין ]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מאדמומ[[אדמו"ר הזקן ]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו – - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.

פעם אחרת, התבטא הרבי [[מלך המשיח]] בהתוועדות ב[[התוועדות]] "הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי". את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין – - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת.

הרה"ח ר' הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[משפיע ]] בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות – - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה – - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו היתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין – - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד".

[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע. מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר.  הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם "[[אמרי מרדכי]]", ובו חידושים במסכת בבא בתרא, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו. כן הו"ל קונטרסים בעניינים שונים, כמו "ה[[פלפול]] וההגיון", 'שם דבר' שמאפיין את סגנון לימודו - ה'הגיון'.  מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של הרב צבי הירש שי' חיטריק. שיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, תוך שהוא משלב מה'מראי מקומות' וה'ציונים', ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממש.  בשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת [[ראש השנה]] וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'מראי מקומות', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב.  במקרים שהיו לו שאלות במכתב - היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים.  הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, כך מספרים, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי - לאחר פטירתו. == פטירתו ==במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "כוס של ברכה", ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]], גבאי ביהמ"ד 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. בסיום כוס של ברכה הרבי נסע לביתו, וכמה שעות לאחר מכן, בשעת בוקר מוקדמת, הרב מענטליק שבק חיים לכל חי.

מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. בשעה 10:00 בבוקר של אסרו חג – כך סיפר הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקיבנימין קליין]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות – ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים המתין עם הרכב ליד הבית של הספר "[[שערי יהודה]]" הרבי כדי להביא את הרבי ל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על הש"ספטירתו של הרב מענטליק, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו – ר' [[יהודה עבער]] הי"ד – מחבר הספרואילו הרבי עדיין לא עודכן על כך.

הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם "[[אמרי מרדכי]]"חככתי בדעתי, האם להודיע זאת לרבי כעת, ובו חידושים במסכת בבא בתראבמהלך הנסיעה ברכב, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו. כן הו"ל קונטרסים בעניינים שוניםכדי לעדכן את הרבי במאורע ככל המוקדם, כמו או שמא לחכות עם מסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב-770"הפלפול וההגיון", 'שם דבר' שמאפיין את סגנון לימודו – ה'הגיון'.

מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו הוא התלבט בענין, כי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרה"ח ר' צבי הירש שי' חיטריקהרכב. שיעור נוסף לאנ"ש בנסיעות לאוהל וממנו, הרבי היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות יושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרביהיה יושב מאחור, תוך שהוא משלב מה'מראי מקומות' וה'ציונים'ומפאת הכבוד, ומבאר את השיחה בעמקות נפלאהבנימין לא פתח בשיחה עם הרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממשלא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, או לדבר איתו באמצעות המראה של הרכב.

בשנים בהן החל כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת ראש השנה וחג הפסח – המדבר אודות תוכנו שאל אותו, מה שלומו של החג וקביעותו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'מראי מקומות', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנהרב מענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: "ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג" (הוא "נעדר"ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתבלפנות בוקר).

במקרים שהיו לו שאלות במכתב – היה פונה בשאלות אל הרבילא ציפה לתשובה מעין זו, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרביםוקרא בהפתעת-בהלה: "אוי".

הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיעלאחר מכן הרבי אמר לו, "טאמער איז דיר נישט שווער" (באם לא קשה לך הדבר), כך מספריםכשתגיע למשרד, מהרבי מלך המשיח עצמו. תברר אצל הרב כץ האם הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם הספיק למסור לו את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי – לאחר פטירתוהבקבוק.

*'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]'''.*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג*שלום יהודה לייב גינזבורג]], '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.

[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים אטווצק]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"דבעבר]]