עריכת הדף "
מצווה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==המטרה במצוות== במצוות עצמם ישנם שלשה ענינים, נביא אותם מן הקל אל הכבד<ref name=":0">ד"ה וקבל היהודים תשי"א.</ref>: === צירוף הבריות === אמרו רז"ל<ref>תנחומא שמיני ח (וראה שם ז). ב"ר רפמ"ד. וש"נ. וראה מו"נ ח"ג פכ"ו.</ref> "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות". היינו, שהכוונה בנתינת המצוות היא (לא בשביל המצוות עצמם, אלא) בשביל הבירור והזיכוך של כחות ואברי האדם שמקיים את המצוה ובשביל הבירור והזיכוך של הדברים שבעולם שבהם מקיימים את המצוה<ref>ראה בארוכה תניא פל"ז.</ref>. === מצוות ה' - אברין דמלכא === ויש ענין נעלה יותר במצוות, שהם מצוותיו של הקב"ה, כדרשת רז"ל<ref>שמו"ר פ"ל, ט. וראה גם ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג.</ref> עה"פ<ref>תהלים קמז, יט.</ref> "מגיד דבר'''יו''' ליעקב חוק'''יו''' ומשפט'''יו''' לישראל", מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות, דזה שהקב"ה מקיים את המצוות (''קודם'' שאומר לישראל לעשות) הוא מצד עצמו (מצד למעלה). [וכמובן גם מזה שרמ"ח פיקודין הם רמ"ח אברין דמלכא, דזה שהמצוות הם האברים שלו כביכול הוא מצד למעלה]. וע"י שישראל עושים את המצוות שהוא עושה, הם הולכים בדרכיו של הקב"ה ודבוקים בו, ועי"ז נמשך חיות להאדם שמקיים המצוות, כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, כי ע"י עשיית המצוות הוא מתדבק בהקב"ה (כנ"ל), וע"י ואתם הדבקים בהוי' אלקיכם (עי"ז) חיים כולכם היום. אמנם גם ענין זה שבמצוות, הוא בדרגא שיש בה ציור. ולכן המצוות שבדרגא זו הם בהתחלקות, דרכי הוי' (לשון רבים), רמ"ח אברים דמלכא, דההמשכה שע"י כל מצוה היא המשכה פרטית (דוגמת כח הראי' בעין וכח השמיעה באוזן). ולכן שייך שהאדם יעשה את המצוות שהקב"ה עושה, כי רמ"ח האברים שבאדם התחתון הם כביכול בדוגמת רמ"ח אברים דמלכא, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. === רצון העליון === ויש ענין נעלה יותר במצוות, זה שהמצוות הם רצון העליון (רצון שלמעלה מהטעם), דהרצון שבמצוות הוא בכל תרי"ג המצוות בשוה (למעלה מרמ"ח אברים). וכיון שהרצון שבמצוות הוא למעלה באין ערוך מהאדם התחתון שמקיים את המצוה (במכ"ש מזה שהוא למעלה מהציור דאדם העליון), לכן, לגבי דרגא זו (כמו שהיא מצד עצמה) אין האדם תופס מקום, דהביטול דהעדר תפיסת מקום הוא ביטול במציאות. וגם לאחרי שישנו הציווי להאדם שעי"ז הוא נעשה מציאות, כל מציאותו היא רק למלאות את הציווי, וע"י שהוא ממלא את הציווי הוא מתחבר (מצוה מלשון צוותא וחיבור) עם המצווה (שהוא למעלה ממנו באין ערוך). וגם מצוות מקורם באות ה' של שם הוי' שזוהי ספירת המלכות. בעוד שלימוד תורה מקורו באות ו' של שם הוי', שזה ששת המידות. ובשורש של המצוות כמו שזה למעלה: בדרגת הכתר - המצוות הם באריך - אנפין, שזה חיצוניות הכתר. ומקומו בגולגולת (בחינת המקיף) וזה נמצא בלובן, בחינת החסדים של אריך אנפין. והמושג המשני שלו הוא - כמו ששערות הראש כל שערה יש לה מיקום אחר בראש, כך המצוות מתחלקים ל-613 המשכות. ואילו התורה: שאמרנו ששייכת לבחינת זעיר אנפין. (האות ו' של שם הוי' ..) היא הגיעה מחכמה עילאה, אבל השורש של טעמי המצוות בתורה הוא בחכמה סתימאה, של בחינת אריך אנפין. ואם כך יוצא ששורש המצוות הוא יותר נעלה משתי סיבות: 1. כי שורשו בבחינת הגולגולת, בלבנונית. 2. רק טעמי המצוות שבתורה מקורם בחכמה סתימאה. ואילו כשזה מגיע לבחינת המעשה - התורה שייכת לשבעת המידות (זעיר - אנפין) אות ו' של שם הוי'. והמצוות - שייכות לספירת המלכות, אות ה' של שם הוי' שזה פחות מהדרגה של תורה? אדמו"ר הזקן עונה שתי תשובות 1. שזה כחותם המתהפך. שהאותיות הבלטות בחותמת, שוקעות במקום החתימה. ולכן המצוות שהשורש שלהם נעלה יותר, כאן למטה - הם שייכות לספירת המלכות. 2. נעוץ תחילתן בסופן - שהמדריגה הגבוהה של המצוות כמו שזה בשורש, יורדת לדרגה נמוכה יותר. והסיבה שהמצוות השורש שלהם נעלה יותר, מלימוד תורה (למרות שכתוב "ותלמוד תורה כנגד כולם") - כי המצוות מתבצעות בדברים גשמיים, והיכולת לברוא דברים שמרגישים את עצמם כמציאות נפרדת, מגיע דווקא על ידי כח האין סוף ברוך הוא, שאין לגביו שום הגבלה. כי דברים שמרגישים את עצמם כמציאות נפרדת, לא היו יכולים להיווצר על ידי עילה ועלול. דהיינו שאותו דבר שנוצר, ידע את המהות שממנה הוא נוצר. כי אם היה מכיר את העילה שלו, היה הדבר הגשמי - בטל במציאות. וזה העניין של סוף מעשה במחשבה תחילה, ששורש המצוות נעלה יותר מהתורה, כיון שהתכלית הוא המעשה בפועל כיון שהם נעשים בדברים גשמיים. [1] אגרת הקודש סימן כ'
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול ב־3 קטגוריות מוסתרות:
קטגוריה:שגיאות פרמטריות
קטגוריה:שגיאות פרמטריות אין templatedata תקין
קטגוריה:שגיאות פרמטריות בתבנית מונחון
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף