הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת פאה"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | ב'''[http://www.hebrewbooks.org/2934 מסכת פאה]''' יש 8 פרקים. | |
| + | |||
| + | המסכת עוסקת בדיני לקט, שכחה ופיאה. | ||
| + | |||
| + | == תחילת וסיום המסכת == | ||
| + | |||
| + | בתחילת המסכת ישנה המשנה הידועה בענין אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. על פי ביאורו של הרמב"ם, מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת לעולם הבא, במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה. | ||
| + | |||
| + | סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. | ||
| + | |||
| + | לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם{{הערת שוליים|1=תוס' אנשים שם. תוס' בסוף [[מסכת ידים]].}} | ||
| + | |||
| + | למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות{{הערת שוליים|מלאכת שלמה}}. | ||
| + | |||
| + | == ברוך הגבר == | ||
| + | |||
| + | ברמב"ם מביא את ההלכה הנ"ל, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט. | ||
| + | |||
| + | כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'". | ||
| + | |||
| + | על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין ה[[ברכה]] הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] ח"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=675c1368-1c47-4024-ae14-1544e8ed3bf2&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=77 עמ' 77].}} | ||
| + | ===ביאורי הרבי=== | ||
| + | *'''פ"א מ"א.''' שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94&pgnum=74 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' יז (עמ' 42)] | ||
| + | |||
| + | *'''פ"ח מ"ט.''' כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=מסכת+פאה&pgnu שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יד (עמ' 75)] | ||
| + | |||
| + | *'''פ"ח מ"ט.''' דין אמת לאמיתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15871&hilite=d5d9cb72-f0d2-4ef8-afca-eb264b37d146&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94 תורת מנחם תשי"ט - כ, עמ' 69 (עמ' 94)] | ||
| + | === ביאורי נשיאי חב"ד === | ||
| + | [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=43&hilite=122b97ce-878f-493f-b3fa-50bfd5b66c99 צמח צדק עמ' יח (עמ' 43)] | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:ש"ס]] | ||
גרסה מ־02:40, 23 ביוני 2010
במסכת פאה יש 8 פרקים.
המסכת עוסקת בדיני לקט, שכחה ופיאה.
תחילת וסיום המסכת
בתחילת המסכת ישנה המשנה הידועה בענין אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. על פי ביאורו של הרמב"ם, מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת לעולם הבא, במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.
סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם[1]
למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של הרמב"ם, המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות[2].
ברוך הגבר
ברמב"ם מביא את ההלכה הנ"ל, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט.
כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".
על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין הברכה הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.[3]
ביאורי הרבי
- פ"א מ"א. שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' יז (עמ' 42)
- פ"ח מ"ט. כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יד (עמ' 75)
- פ"ח מ"ט. דין אמת לאמיתו. תורת מנחם תשי"ט - כ, עמ' 69 (עמ' 94)
