עריכת הדף "מסכת פאה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|פאה|כיסוי ראש לאישה הנחבש מטעמי צניעות|פאה נכרית}} | {{מפנה|פאה|כיסוי ראש לאישה הנחבש מטעמי צניעות|פאה נכרית}} | ||
| − | '''מסכת פיאה''' היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה | + | '''מסכת פיאה''' היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר. |
== תחילת וסיום המסכת == | == תחילת וסיום המסכת == | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בתחילת המסכת ישנה ה[[משנה]] הידועה בענין {{ציטוטון|אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם ב[[עולם הזה]] והקרן קיימת לעולם הבא}}. על פי ביאורו של ה[[רמב"ם]], מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת ל[[עולם הבא]], במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה. | בתחילת המסכת ישנה ה[[משנה]] הידועה בענין {{ציטוטון|אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם ב[[עולם הזה]] והקרן קיימת לעולם הבא}}. על פי ביאורו של ה[[רמב"ם]], מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת ל[[עולם הבא]], במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה. | ||
| − | סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול | + | סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. |
| − | לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם{{ | + | לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם{{הערת שוליים|1=תוס' אנשים שם. תוס' בסוף [[מסכת ידים]].}} |
| − | למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו | + | למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות{{הערת שוליים|מלאכת שלמה}}. |
=== ברוך הגבר === | === ברוך הגבר === | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'". | כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'". | ||
| − | על פי גרסתו של | + | על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין ה[[ברכה]] הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=675c1368-1c47-4024-ae14-1544e8ed3bf2&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=77 עמ' 77].}} |
| − | |||
==ביאורי הרבי על המסכת== | ==ביאורי הרבי על המסכת== | ||
*'''פ"א מ"א.''' שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94&pgnum=74 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יז (עמ' 42)] | *'''פ"א מ"א.''' שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94&pgnum=74 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יז (עמ' 42)] | ||
| שורה 25: | שורה 24: | ||
*'''פ"ח מ"ט.''' כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=מסכת+פאה&pgnu שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יד (עמ' 75)] | *'''פ"ח מ"ט.''' כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=מסכת+פאה&pgnu שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יד (עמ' 75)] | ||
| − | *'''פ"ח מ"ט.''' דין אמת לאמיתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15871&hilite=d5d9cb72-f0d2-4ef8-afca-eb264b37d146&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94 תורת מנחם | + | *'''פ"ח מ"ט.''' דין אמת לאמיתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15871&hilite=d5d9cb72-f0d2-4ef8-afca-eb264b37d146&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94 תורת מנחם תשי"ט - כ, עמ' 69 (עמ' 94)] |
=== ביאורי נשיאי חב"ד === | === ביאורי נשיאי חב"ד === | ||
{{צצ|43|עמודים=35-38}} | {{צצ|43|עמודים=35-38}} | ||
