הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת מגילה"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בתוספות נחלקו. יש שסוברים שמפסיד את זכרה של אחיזת ספר התורה. אם כי בעלי התוספות מתמיהים על שיטה זו, שהרי ברור הדבר שלא יקבל שכר מכיון שלא קיים את המצווה כתיקונה, ולכן מסבירים התוספות כי נלקח ממנו זכר הקריאה בתורה לחלוטין. | בתוספות נחלקו. יש שסוברים שמפסיד את זכרה של אחיזת ספר התורה. אם כי בעלי התוספות מתמיהים על שיטה זו, שהרי ברור הדבר שלא יקבל שכר מכיון שלא קיים את המצווה כתיקונה, ולכן מסבירים התוספות כי נלקח ממנו זכר הקריאה בתורה לחלוטין. | ||
| − | הרבי מסביר את המחלוקת כי ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליו הריק שסביב ספר התורה, | + | הרבי מסביר את המחלוקת כי ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליו הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו. |
לפי הדרך הראשונה, שהדבר נוגע לאדם עצמו בלבד, ולדרך בה הוא אוחז את ספר התורה, מובן העונש של "נקבר ערום" - מניעת לבושיו של האדם. לפי הדרך השני, כי המטפחת הינה מלבוש של ספר התורה, מובן הדיעה השניה המובנת בגמרא, כי הוא נקבר ערום בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים רוחניים של האדם לתורה שבו, ומכיון שהוא גרע ממלבושי התורה, כך נגרעים מלבושי התורה שבנפשו. ולפי הדרך השלישית, שהמטפחת הינה חלק בלתי נפרד מהספר התורה, אז מכיון שהוא נטל את המטפחת מהספר תורה, הוא מפסיד את אותה מצווה עצמה, אך אי אפשר לומר שהוא נקבר בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים נפרדים מהתורה שבו, ואינם דומים במהותם למטפחת הספר.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=0784ea80-651e-46fd-a8da-2f83b4684b06 לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141]}} | לפי הדרך הראשונה, שהדבר נוגע לאדם עצמו בלבד, ולדרך בה הוא אוחז את ספר התורה, מובן העונש של "נקבר ערום" - מניעת לבושיו של האדם. לפי הדרך השני, כי המטפחת הינה מלבוש של ספר התורה, מובן הדיעה השניה המובנת בגמרא, כי הוא נקבר ערום בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים רוחניים של האדם לתורה שבו, ומכיון שהוא גרע ממלבושי התורה, כך נגרעים מלבושי התורה שבנפשו. ולפי הדרך השלישית, שהמטפחת הינה חלק בלתי נפרד מהספר התורה, אז מכיון שהוא נטל את המטפחת מהספר תורה, הוא מפסיד את אותה מצווה עצמה, אך אי אפשר לומר שהוא נקבר בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים נפרדים מהתורה שבו, ואינם דומים במהותם למטפחת הספר.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=0784ea80-651e-46fd-a8da-2f83b4684b06 לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141]}} | ||
גרסה מ־05:43, 25 באוגוסט 2010
במסכת מגילה יש 4 פרקים, ו30.5 דפים.
המסכת עוסקת בדיני קריאת המגילה.
ביאורים במסכת
במסכת מבואר כי האוחז ספר תורה בלא מטפחת נקבר ערום. הגמרא מתמיהה, "ערום סלקא דעתא"? ההסבר הוא, מכיון שלא יתכן שעל עבירה שהיא דבר רוחני, יקבל האדם עונש גשמי, שהרי קבורתו ללא בגדים הינה עונש לגוף בלבד, ובהכרח כי עונשו הוא עונש רוחני - לנשמה. אם כי גם על התירוץ השני מיד עולה תמיהת הגמרא "ערום בלא מצוות"? כי לא יתכן שבעבור ביטול מצוובה אחת יפסיד את כל מצוותיוף ומכאן עולה מסקנת הגמרא כי העונש שנקבר ללא אותה מצווה.
בתוספות נחלקו. יש שסוברים שמפסיד את זכרה של אחיזת ספר התורה. אם כי בעלי התוספות מתמיהים על שיטה זו, שהרי ברור הדבר שלא יקבל שכר מכיון שלא קיים את המצווה כתיקונה, ולכן מסבירים התוספות כי נלקח ממנו זכר הקריאה בתורה לחלוטין.
הרבי מסביר את המחלוקת כי ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליו הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.
לפי הדרך הראשונה, שהדבר נוגע לאדם עצמו בלבד, ולדרך בה הוא אוחז את ספר התורה, מובן העונש של "נקבר ערום" - מניעת לבושיו של האדם. לפי הדרך השני, כי המטפחת הינה מלבוש של ספר התורה, מובן הדיעה השניה המובנת בגמרא, כי הוא נקבר ערום בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים רוחניים של האדם לתורה שבו, ומכיון שהוא גרע ממלבושי התורה, כך נגרעים מלבושי התורה שבנפשו. ולפי הדרך השלישית, שהמטפחת הינה חלק בלתי נפרד מהספר התורה, אז מכיון שהוא נטל את המטפחת מהספר תורה, הוא מפסיד את אותה מצווה עצמה, אך אי אפשר לומר שהוא נקבר בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים נפרדים מהתורה שבו, ואינם דומים במהותם למטפחת הספר.[1]
ביאורי הרבי
- ב ב. ואימא שיתסר ושיבסר. התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמ' 1463, (עמ' 77)
- ז ב. חייב איניש לבסומי בפוריא. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 20 (עמ' 32)
- יא א. מהודו ועד כוש, מחלוקת רב ושמואל. לקוטי שיחות חט"ז עמ' 3 (עמ' 18)
- יג ב. מקדים רפואה למכה. ליקוטי שיחות ל"ב ויקרא עמ' 73 הערה 13 (עמ' 86)
- כ א. ולא מלין. לקוטי שיחות חי"ז עמ' 125 (עמ' 138)
- לב א. ערום בלא אותה מצווה. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)
