פתיחת התפריט הראשי

הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת בבא מציעא"

(ביטול גרסה 652981 של 198.167.175.57 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(12 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:בבא מציעא עם חידושי רבותינו נשיאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסכת בבא מציעא עם חידושי רבותינו נשיאנו]]
 
[[קובץ:בבא מציעא עם חידושי רבותינו נשיאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסכת בבא מציעא עם חידושי רבותינו נשיאנו]]
מסכת '''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=2&format=pdf בבא מציעא]''' היא המסכת השנייה בסדר נזיקין שבמשנה. פירוש שמה בארמית הוא "השער האמצעי", והיא נקראת כך כיוון שהיא האמצעית מתוך שלוש ה"בבות", מסכתות העוסקות בדיני נזיקין: בבא קמא, [[בבא מציעא]] ובבא בתרא. המסכת כוללת עשרה פרקים, 117.5 דפים.
+
מסכת '''בבא מציעא''' היא המסכת השנייה בסדר נזיקין שבמשנה. פירוש שמה בארמית הוא "השער האמצעי", והיא נקראת כך כיוון שהיא האמצעית מתוך שלוש ה"בבות", מסכתות העוסקות בדיני נזיקין: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. המסכת כוללת עשרה פרקים{{הערה|שניים אוחזים, אלו מציאות, המפקיד, הזהב, איזהו נשך, השוכר את האומנין, השוכר את הפועלים, השואל את הפרה, המקבל שדה חבירו, הבית והעלייה.}}, 117.5 דפים.
  
 
המסכת עוסקת בדיני ספק ממון, [[השבת אבידה]], שומרים, ריבית, קניית חפצים, פועל ואריס. על מסכת זו יצאו לאור מספר ספרים מחידושי רבותינו, ביניהם: [[רשימת שניים אוחזין]] מתוך [[רשימות הרבי]], חידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]] (הוצאת מכון "אהלי ליובאוויטש") בעריכת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], ועוד.
 
המסכת עוסקת בדיני ספק ממון, [[השבת אבידה]], שומרים, ריבית, קניית חפצים, פועל ואריס. על מסכת זו יצאו לאור מספר ספרים מחידושי רבותינו, ביניהם: [[רשימת שניים אוחזין]] מתוך [[רשימות הרבי]], חידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]] (הוצאת מכון "אהלי ליובאוויטש") בעריכת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], ועוד.
  
 +
מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
 
== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
 
== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
  
 
'''יאוש''' הינו מצב הלכתי בו האדם התייאש מממונו שאיננו ברשותו, וכך נפקעת בעלותו על החפץ. יאוש שלא מדעת הינו מצב בו ידוע כי אילו יודע היה האיש כי נאבד ממנו החפץ היה מתייאש בוודאי, אך עדיין לא שמע מכך ולכן לא התייאש.  
 
'''יאוש''' הינו מצב הלכתי בו האדם התייאש מממונו שאיננו ברשותו, וכך נפקעת בעלותו על החפץ. יאוש שלא מדעת הינו מצב בו ידוע כי אילו יודע היה האיש כי נאבד ממנו החפץ היה מתייאש בוודאי, אך עדיין לא שמע מכך ולכן לא התייאש.  
  
קיימת מחלוקת בין [[אביי]] ו[[רבא]] בדין החפץ. לאביי אין נחשב הדבר כאילו התייאש, הגם שמיד כששמע מהדבר התייאש אין מגלה הדבר למפרע כי כן היתה דעתו האמיתית גם בעבר, אך לרבא מכיון שידוע בבירור שכן היה דעתו, שהרי אחרי כן כששמע התייאש מיד, וברור שגם במצב הקודם היה מתייאש, נחשב הדבר כאילו התייאש בפועל קודם לכן.
+
קיימת מחלוקת בין [[אביי]] ו[[רבא]] בדין החפץ. לאביי אין נחשב הדבר כאילו התייאש, הגם שמיד כששמע מהדבר התייאש אין מגלה הדבר למפרע כי כן הייתה דעתו האמיתית גם בעבר, אך לרבא מכיון שידוע בבירור שכן היה דעתו, שהרי אחרי כן כששמע התייאש מיד, וברור שגם במצב הקודם היה מתייאש, נחשב הדבר כאילו התייאש בפועל קודם לכן.
  
 
למרות שישנו מחלוקת כללית בתלמוד אם אין ברירה או יש ברירה, הנוגעת לשאלה כללית האם אפשר לברר מצב על ידי מעשה הנעשה לאחר מכן המגלה על המצב, וכמו המפריש תרומות על דעת שמה שיפריש בעתיד זהו התרומה החלה עכשיו, - למרות זאת השאלה ביאוש שלא מדעת היא שאלה נפרדת, ואינה תלויה במחלוקת ההיא.
 
למרות שישנו מחלוקת כללית בתלמוד אם אין ברירה או יש ברירה, הנוגעת לשאלה כללית האם אפשר לברר מצב על ידי מעשה הנעשה לאחר מכן המגלה על המצב, וכמו המפריש תרומות על דעת שמה שיפריש בעתיד זהו התרומה החלה עכשיו, - למרות זאת השאלה ביאוש שלא מדעת היא שאלה נפרדת, ואינה תלויה במחלוקת ההיא.
שורה 15: שורה 16:
  
 
== ביאורי הרבי ==
 
== ביאורי הרבי ==
*'''ב א.''' שניים אוחזים בטלית.[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/16/152&search=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa+%d7%a0%d7%93%d7%94 רשימת שניים אוחזין בטלית]
+
*'''ב א.''' שניים אוחזים בטלית. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/16/152&search=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa+%d7%a0%d7%93%d7%94 רשימת שניים אוחזין בטלית]
  
 
*'''ב א.''' זה נשבע כו' ויחלוקו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%EF%BF%BD&pgnum=615&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 1299 (עמ' 615)]
 
*'''ב א.''' זה נשבע כו' ויחלוקו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%EF%BF%BD&pgnum=615&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 1299 (עמ' 615)]
  
*'''ג ב.''' הודאת בעל דין (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118]
+
*'''ג ב.''' [[הודאת בעל דין]] (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118]
  
 
*'''ל ב.''' ילכו זה ביקור חולים היינו גמילות חסדים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7d9d1fe6-722f-4b8c-9c56-6c27eaa3ccfb&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=78 לקוטי שיחות ח"כ עמ' 63 הערה 16 (עמ' 76)]
 
*'''ל ב.''' ילכו זה ביקור חולים היינו גמילות חסדים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7d9d1fe6-722f-4b8c-9c56-6c27eaa3ccfb&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=78 לקוטי שיחות ח"כ עמ' 63 הערה 16 (עמ' 76)]
שורה 34: שורה 35:
  
 
*'''צב א.''' פועל משלו הוא אוכל או משל שמים הוא אוכל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=142 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 130 (עמ' 142)]
 
*'''צב א.''' פועל משלו הוא אוכל או משל שמים הוא אוכל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=142 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 130 (עמ' 142)]
 +
 +
*'''צג א.''' ביאור ענין ארבעת השומרים בעבודת השם. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/31/6/1/index.htm#_ftn_859 לקוטי שיחות חל"א פרשת משפטים]
  
 
*'''צד ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
 
*'''צד ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
{{הערות שוליים}}
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=2&format=pdf בבא מציעא] {{הב}}
 
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=2&format=pdf בבא מציעא] {{הב}}
 +
*[http://www.nitzotzotonline.com/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90-2.html?%20%20option=com_content סרטי '''ניצוצות של קדושה''' על סוגיות מהפרקים 'אלו מציאות' ו'המפקיד'].
 +
 
{{שס}}
 
{{שס}}
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ש"ס]]
 
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־16:42, 17 בינואר 2024

מסכת בבא מציעא עם חידושי רבותינו נשיאנו

מסכת בבא מציעא היא המסכת השנייה בסדר נזיקין שבמשנה. פירוש שמה בארמית הוא "השער האמצעי", והיא נקראת כך כיוון שהיא האמצעית מתוך שלוש ה"בבות", מסכתות העוסקות בדיני נזיקין: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. המסכת כוללת עשרה פרקים[1], 117.5 דפים.

המסכת עוסקת בדיני ספק ממון, השבת אבידה, שומרים, ריבית, קניית חפצים, פועל ואריס. על מסכת זו יצאו לאור מספר ספרים מחידושי רבותינו, ביניהם: רשימת שניים אוחזין מתוך רשימות הרבי, חידושי אדמו"ר הצמח צדק (הוצאת מכון "אהלי ליובאוויטש") בעריכת הרב אברהם ברוך פבזנר, ועוד.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

ביאורי אדמו"ר הצמח צדקעריכה

יאוש הינו מצב הלכתי בו האדם התייאש מממונו שאיננו ברשותו, וכך נפקעת בעלותו על החפץ. יאוש שלא מדעת הינו מצב בו ידוע כי אילו יודע היה האיש כי נאבד ממנו החפץ היה מתייאש בוודאי, אך עדיין לא שמע מכך ולכן לא התייאש.

קיימת מחלוקת בין אביי ורבא בדין החפץ. לאביי אין נחשב הדבר כאילו התייאש, הגם שמיד כששמע מהדבר התייאש אין מגלה הדבר למפרע כי כן הייתה דעתו האמיתית גם בעבר, אך לרבא מכיון שידוע בבירור שכן היה דעתו, שהרי אחרי כן כששמע התייאש מיד, וברור שגם במצב הקודם היה מתייאש, נחשב הדבר כאילו התייאש בפועל קודם לכן.

למרות שישנו מחלוקת כללית בתלמוד אם אין ברירה או יש ברירה, הנוגעת לשאלה כללית האם אפשר לברר מצב על ידי מעשה הנעשה לאחר מכן המגלה על המצב, וכמו המפריש תרומות על דעת שמה שיפריש בעתיד זהו התרומה החלה עכשיו, - למרות זאת השאלה ביאוש שלא מדעת היא שאלה נפרדת, ואינה תלויה במחלוקת ההיא.

הסיבה לכך היא, מכיון שבתרומה אין כל סיבה לומר כי התרומה שהפריש לאחר מכן זו היא התרומה שהיה בעצם מפריש אז, ולכן הפרשת התרומה היא חלות חדשה ואין בכוחה לברר על העבר - לפי ההלכה שאין ברירה. שונה מזאת הוא המצב ביאוש שלא מדעת, שהרי כאן ברור הדבר שגם מקודם לכן, אם היה שומע, בוודאי שהיה מתייאש.[2]

ביאורי הרביעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. שניים אוחזים, אלו מציאות, המפקיד, הזהב, איזהו נשך, השוכר את האומנין, השוכר את הפועלים, השואל את הפרה, המקבל שדה חבירו, הבית והעלייה.
  2. צמח צדק על בבא מציעא, כא ב. (283)