הבדלים בין גרסאות בדף "מנשה אלטהויז (ניקולייב)"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד לאביו ר' [[בנימין אלטהויז]] | + | נולד לאביו ר' [[בנימין אלטהויז]] בעיר [[ניקולייב]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 162.}}. |
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[לנינגרד]] ושלח ידו בעסקים. | לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[לנינגרד]] ושלח ידו בעסקים. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
על מידת התקשרותו לרבותינו נשיאינו, מסופר כי בשעה שהיה משכיב את הילדים לישון ושר עימם שירי ערש, נהג לשנן עמם בטבעיות: "אני אוהב את הרבי", ולאחר אתנחתא קטנה מוסיף: "אני אוהב גם את אבא ואת אמא"{{הערה|כולם בחכמה חלק א' עמוד 25.}}. | על מידת התקשרותו לרבותינו נשיאינו, מסופר כי בשעה שהיה משכיב את הילדים לישון ושר עימם שירי ערש, נהג לשנן עמם בטבעיות: "אני אוהב את הרבי", ולאחר אתנחתא קטנה מוסיף: "אני אוהב גם את אבא ואת אמא"{{הערה|כולם בחכמה חלק א' עמוד 25.}}. | ||
| − | על מידת קירבתו לרבותינו נשיאינו ולמשפחת בית הרב תעיד העובדה שלאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא זכה ש[[הרבנית שטערנא שרה]] תעניק לו כיפה שחורה של אדמו"ר הרש"ב, אותה תלה על הקיר, וכשאחד מאנ"ש בלנינגרד היה חולה, חבשו את הכיפה לראשו והוא התרפא בדרך נס{{הערה|תולדות לוי יצחק חלק ג' עמוד 31.}}. | + | על מידת קירבתו לרבותינו נשיאינו ולמשפחת בית הרב תעיד העובדה שלאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא זכה ש[[הרבנית שטערנא שרה]] תעניק לו כיפה שחורה של אדמו"ר הרש"ב, אותה תלה על הקיר, וכשאחד מאנ"ש בלנינגרד היה חולה, חבשו את הכיפה לראשו והוא התרפא בדרך נס{{הערה|תולדות לוי יצחק חלק ג' עמוד 31.}}. |
נהרג בזמן [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 162.}}. | נהרג בזמן [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 162.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *שניאור ברגר, '''תולדות חב"ד | + | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[חיים זליג אלטהויז]] | *בנו, ר' [[חיים זליג אלטהויז]] | ||
גרסה מ־01:14, 29 במרץ 2024
הרב מנשה אלטהויז היה סוחר חסידי, מאנשי קהילת חב"ד בניקולייב ובלנינגרד וממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד לאביו ר' בנימין אלטהויז בעיר ניקולייב. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש[1].
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בלנינגרד ושלח ידו בעסקים.
על מידת התקשרותו לרבותינו נשיאינו, מסופר כי בשעה שהיה משכיב את הילדים לישון ושר עימם שירי ערש, נהג לשנן עמם בטבעיות: "אני אוהב את הרבי", ולאחר אתנחתא קטנה מוסיף: "אני אוהב גם את אבא ואת אמא"[2].
על מידת קירבתו לרבותינו נשיאינו ולמשפחת בית הרב תעיד העובדה שלאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא זכה שהרבנית שטערנא שרה תעניק לו כיפה שחורה של אדמו"ר הרש"ב, אותה תלה על הקיר, וכשאחד מאנ"ש בלנינגרד היה חולה, חבשו את הכיפה לראשו והוא התרפא בדרך נס[3].
נהרג בזמן מלחמת העולם השניה[4].
על פי המנהג המקובל, כיון שמקום קבורתו לא נודע, נחקק שמו על מצבתו של בנו ר' חיים זעליג בבית העלמין הר הזיתים: "פה נטמן ר' חיים זליג ז"ל אלטהויז, בן ידיד בית רבי הרה"ח ר' מנשה הי"ד מניקאלאייעב".
לקריאה נוספת
משפחתו
- בנו, ר' חיים זליג אלטהויז
