שינויים

בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.

[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]]. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "לקוטי דינים ומנהגים" שהופיע ב[[תשי"א]] תחת הגהתו של הרבי.

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=47437 הקלטה] באתר [[שטורעם נט]].}}.

בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.

==משפחתו==

*הרב [[לוי ביסטריצקי]].

*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].

*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]].

*הרב [[אשר פרקש]].

==לקריאה נוספת==

* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד