שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היחס למנהגים בתורה חב"ד
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: {{ציטוטון|מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם}}{{הערה|קטע שיחה מתוך ספר השיחות בתרגום ללשון הקודש, תש"ב עמ' לב.}}.
החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש{{ציטוטון|עם מנהגים אלו יקבלו היהודים את משיח צדקנו}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]] תש"ט עמוד 171.}}.
===היחס למנהגים שאינם מנהגי חב"ד===
בין השאר, במסורת החסידית מסופר על אדמו"ר המהר"ש ששלל באופן מוחלט את קיומם של מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=להרחבה, ראו
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=270 מגדל עז עמוד רטו].}}.
יחד עם זה, הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שהתקרבו מחוגים אחרים, שלא לנטוש את מנהג אבותיהם, וציווה על המחנכים והמשפיעים שלהם שלא להפריע להם לנהוג כפי שנהגו לפני שהתקרבו לחב"ד{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=357&hilite= אגרות קודש חלק ז' עמוד שמח.}}.
===חידוש מנהגים===
הרבי התנגד מאוד לחדש מנהגים שלא היו נהוגים מעולם בקהילות ישראל, עד שהתבטא: "יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים – עד שיימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים, ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה – גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=230 אגרות קודש חלק יט עמוד ריב].}}.
==מקורות המנהגים==
