הבדלים בין גרסאות בדף "מורח ודאין"
(קטג) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
אם כי [[הרבי]] מבאר שאין הדבר בכל מלך, שהרי סימן זה ישנו רק במלך המשיח. אלא חוש רוחני זה הינו מבחינת המלכות שלמעלה מחכמה ובינה, בחינה המתגלית עם ביאת המשיח.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&hilite=dc438e9a-7637-476f-b9bc-38685e05e366&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90 שיחות קודש פ' שמיני אייר תשכ"ג (296)]</REF> | אם כי [[הרבי]] מבאר שאין הדבר בכל מלך, שהרי סימן זה ישנו רק במלך המשיח. אלא חוש רוחני זה הינו מבחינת המלכות שלמעלה מחכמה ובינה, בחינה המתגלית עם ביאת המשיח.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&hilite=dc438e9a-7637-476f-b9bc-38685e05e366&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90 שיחות קודש פ' שמיני אייר תשכ"ג (296)]</REF> | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:מלך המשיח]] |
גרסה מ־01:44, 21 ביוני 2013
מוֹרַח וְדָאין הינו אחד מסימניו של מלך המשיח, לפיו ידון מלך המשיח על פי הריח (רוח הקודש). סימן זה של מלך המשיח נלמד מהפסוק בספר ישעיה, "ויצא חוטר מגזע ישי.. והריח ביראת ה'", ובהעדר סימן זה אינו משיח.
יש אומרים כי מסיבה זו הרגו את בר כוזיבא, מכיון שלא היה לו סימן זה, והתברר שלא היה משיח.[1] אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו מלך המשיח' שהרי אינו מורח וודאין,[2] שהרי מסכן הוא את בני ישראל במלחמתו.[3]
סימן זה הינו שלפי חוש הריח (הרוחני) יוכל המלך לידע הלכות כשרות והלכות שונות אחרות.[4]
לפי שיטת הרוגוצו'בר אין חוש זה מדין סנהדרין שפוסקים מדין אומדנא, שהרי בר כוזיבא היה נ"ב שנים לאחר החורבן, ולא היו אז סנהדרין, ולכן מוכרח שהוא מדין מלך.
אם כי הרבי מבאר שאין הדבר בכל מלך, שהרי סימן זה ישנו רק במלך המשיח. אלא חוש רוחני זה הינו מבחינת המלכות שלמעלה מחכמה ובינה, בחינה המתגלית עם ביאת המשיח.[5]
הערות שוליים
- ↑ ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.
- ↑ רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז
- ↑ רש"י.
- ↑ שיחות קודש פ' שמיני אייר תשכ"ג (296)
