11,331
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
במשך השנים הבאות סייע למאבק על ===כחבר כנסת===כאשר נבחר בשנת [[שלימות הארץתשנ"ו]]לשמש כחבר כנסת, לצד סיוע לכלל חסידי חב"ד. המפלגות שרצו מטעמו לעיריות עזרו סייע רבות לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי ומוסדות חב"ד לרשימתם.
בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את במשך השנים הבאות סייע למאבק על [[הרבישלימות הארץ]] ודרש סיוע ל[[, וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"ד]]. לרבים זכור נאומו המרטיט בדיון על תוכנית ההתנתקות, בו ציטט קטעים מתוך שיחותיו הקדושות של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואלייםובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.
בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חב"ד]], וכך לדוגמא בדיון על [[תוכנית ההתנתקות]], ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכניתוהפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על תושבי הארץ.
כאשר נכנסה אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד בהצבעה הראשונה על תוכנית [[ההתנתקות]] הצביע יחד עם עוד חברים מסיעתו שלא הצטרף, ואף וויתר על תפקיד סגן שרנגד התוכנית, על מעשהו זה זכה לשבחים רביםאך בהצבעה השלישית והמכריעה נמנע יחד עם כל חברי סיעתו.
באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין לאורך השנים מקפיד להשתתף בכינוסים הכלליים של חסידי חב"ד בארץ הקודש, ביניהם ב[[כנס המנהלים]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץכנס המחנכים]], ועוד. הוא סייע למטה בכל בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, ואף השתתף בכנסיהםהעניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] את "אות החינוך", למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתובמסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחדת ניתנה כלשונו {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}.
בשנת [[תשס==משפחתו==*בנו, ר' ישראל פרוש - ראש עיריית אלעד*בנו, ר' משה פרוש - מנכ"ט]] רץ לראשות עריית ירושלים ל עיתון המבשר *בנו, ר' יעקב פרוש - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו מנהל השיווק בעיתון המבשר*בנו, ר' נחום פרוש - חסידי חבמנכ"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל לתמוך בו.
בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עריית ירושלים==קישורים חיצוניים==* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1253 מאיר פרוש בחלוקת דולרים אצל הרבי, פתח פרוש יומון בשם כ"המבשרב כסלו ה'תנש"א] {{אינפו}}* שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad. ביומון זוכה info/#!g=1&url=article&id=75906 צריכים לפצח את חומת האטימות], [[שבועון בית משיח]], באתר חב"ד ליחס אוהדאינפו, כב [[אייר]] התשע"ג (02.05.2013)* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90/ הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי] {{אינפו}}
במסגרת הסכם רוטציה בתוך אגודת ישראל, סיים את כהונתו בכנסת הנוכחית לטובת נציג חסידות בעלז ישראל אייכלר.[[קטגוריה:חברי כנסת|פרוש מאיר]][[קטגוריה:ידידי חב"ד|פרוש מאיר]]
אין תקציר עריכה
[[תמונה:מאיר פרוש.jpg|left|thumb|250px|ר' מאיר פרוש אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]ר' הרב '''מאיר פרוש''' (חהינו סגן שר החינוך מטעם מפלגת 'יהדות התורה', יו"כ לשעבר) הינו בנו של הרב ר מרכז [[מנחם פרושאגודת ישראל]]בירושלים, והוא ממשיך את מסורת פרוש בקשרים ועסקן חסידי, הנמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"דבאה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית ירושלים.
==תולדות חיים==
[[תמונה:פרוש.jpg|left|thumb|250px|הרב פרוש עובר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם פרוש]], ולאמו מרת ברכה.
ובילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וישיבת [[עץ חיים]] שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש.
===פעילות פוליטית===
עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.
בשנת [[תשס"ח]] ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשל באחוזים בודדים בעקבות תככית פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית.
לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'.
בשנת [[תשנ"ו]] נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך.
לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות.
==קשריו החב"דיים==
{{קובץ|הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי}}
[[קובץ:פרוש בדרך תמים.jpeg|שמאל|ממוזער|150px|הרב פרוש מעיין בגלין בדרך תמים היוצא לאור על ידי ישיבת [[תות"ל אור יהודה]]]]
===בעיריית ירושליים===
בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.
בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו".
בשנת [[תשנתשס"וט]] עמד בראש רשימת "יהדות התורה" לכנסת, הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן שר במעמד שר במשרד השיכון בממשלתו של רץ לראשות עריית [[בנימין נתניהוירושלים]]- וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. במסגרת תפקידו סייע לאלפי חסידי עשרות רבני חב"ד ומוסדות חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"דהובילו קמפיינים למענו. אנשי פרופסור [[שלמה קאליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו. בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "שלומי אמוניםהמבשר" - סיעתו הפנימית אמרו בבדיחות כי . בראשית שנת [[תשע"הסיוע שנותן פרוש לחבג]] התמנה [[בנימין ליפקין]] לעורך העיתון. ביומון זוכה [[חסידות חב"ד הוא כפול מהסיוע שנותן לאנשיו"]] ליחס אוהד.
לאחר [[ההתנתקות ]] הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים [[פיקוח נפש ]] ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מערלוימ[[ערלוי]], בוסטון וסדיגורא. באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.
