עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ל"ב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
{{ניווט
 
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
+
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
|הסתרה=כן
+
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
+
|מוסתר=כן
|תמונה=
+
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
+
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}
 +
}}
 
{{תניא}}
 
{{תניא}}
 
'''פרק ל"ב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש'''
 
'''פרק ל"ב - "לב" התניא - ואהבת לרעך כמוך ממש'''
  
 
==מבוא לפרק==
 
==מבוא לפרק==
פרק זה (וכן פרק ל') נתוספו רק '''בהדפסת''' התניא{{הערה|המהדורות הראשונות לא נדפסו ונקראו [[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא]] והיו בהן פחות פרקים. במהדורא השנייה 48 פרקים, ובמהדורא השלישית 51 פרקים - שלא כבתניא שלפנינו שבו 53 פרקים. וראה שיחת ש"פ וארא, כ"ו טבת, מבה"ח שבט תנש"א, ס"י, במוסגר.}}: [[תניא - פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[אגרת התשובה]]), ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.  
+
פרק זה (שנתוסף רק בדפוס שני של התניא{{הערה|הכוונה ל[[תניא - מהדורא קמא|מהדורה קמא]]. במהדורות הראשונות של [[ספר התניא]] היו 51 פרקים בלבד (שלא כבתניא שלפנינו - 53 פרקים): [[תניא - פרק ל'|פרק ל']] היה כלול בחלקו השלישי של התניא (כחלק מפרק ג' של [[אגרת התשובה]], ופרק ל"ב כולו לא היה כלל.}}) אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות [[בינוני]], - אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה ל[[אהבת ישראל]]{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''.
 
 
הפרק אינו חלק '''מהעצות''' להוספה בשמחה{{הערה|בהן עוסקים בפרקים אלו (ל"א-ל"ד).}}, וגם לא חלק מרצף ההסבר כיצד להיות [[בינוני]], - אלא הוא מאמר מוסגר, הבא לבאר '''מעלת''' השמחה{{הערה|לא מעלת עניין השמחה בכלל, אלא דוקא שמחה '''זו''', שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]], הנובעת מהגברת הנפש על הגוף.}} (שהתבארה ב[[תניא - פרק ל"א|פרק הקודם]]), שהיא מביאה ל[[אהבת ישראל]]{{הערה|שהרי למרות החילוקים שמצד הגוף - מצד נשמתם כל ישראל הם אחד ממש.}}, '''שהיא כל התורה כולה'''.
 
  
 
ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב [[יואל כהן]], ב[[תניא מהדורה קמא]] בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני - הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.
 
ומסביר הרבי{{הערה|ליקוטי אמרים עם ביאור המאור שבתורה להרב [[יואל כהן]], ב[[תניא מהדורה קמא]] בהערות שבסוף פרקים ל' ול"ב, ועוד}}, שלמרות שפרק זה אינו חלק מההסבר כיצד להיות בינוני - הוא הוא "לב התניא" ולב החסידות, והרוח המחיה חסיד בעבודת ה'.
שורה 22: שורה 21:
  
 
כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל.
 
כי תכלית '''כל''' התורה הוא להגביר הנפש על הגוף, להעלות הנפש למקורה ושורשה ולהמשיך אור אין סוף ב"ה במקור הנשמות - וזו היא מהותה של אהבת ישראל.
 +
  
 
* בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.
 
* בחלק השני של הפרק מסביר אדמו"ר הזקן מדוע ואיך אפשר וצריך לאהוב גם את החוטאים.

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)