לוי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קברו של ראובן בארבל, סמוך לאחיו שמעון, לוי, יהודה, ואחותו דינה, לפי מסורות שונות.

לוי היה בנו של יעקב אבינו מאשתו לאה, ואבי שבט לוי.

לידתו

לוי נולד כבנה השלישי של לאה וע"פ המדרשים הוא נולד בט"ו בניסן, משמעות שמו מובאת בספר בראשית:

וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֙עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל כֵּ֥ן קָרָֽא שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃

בראשית, כ"ט, ל"ד

בגמרא מובא שלאה הייתה נביאה וידעה שליעקב אבינו יהיו 12 בנים מארבע אימהות, וכאשר ראתה שיש לה יותר בנים מכולם, חשבה שיעקב יעדיף אותה[1].

מעשה שכם

לאחר שהתיישב יעקב בשכם, יצאה דינה ופגשה בחמור שחמד בה והתחתן איתה, שכם אבי חמור מרצה את יעקב ובניו ומציע שבניהם ובנותיהם יתחתנו אחד עם השני, בני יעקב מסכימים לכך אולם מתנים זאת בכך שהם יעשו ברית מילה, שכם ובני עירו מסכימים לכך והם נימולים, ביום השלישי מגיעים שמעון ולוי ללא רשות אביהם[2] ורוצחים אותם[3].

יעקב אולם, מגיע עליהם ומוכיח אותם על מעשה זה:

עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃

בראשית, ל"ד, ל'

שמעון ולוי עונים על כך בתגובה ש:"הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ", בהמשך החומש זורקים האחים בני יעקב את יוסף הצדיק לבור, ולאחר מכן נמכר יוסף לישמעאלים ומשם הוא מתגלגל, עד שבעקבות כך שהוא פותר לפרעה חלום הוא מתמנה למשנה למלך, בעת שמתחולל רעב בארץ, מגיעים בני יעקב למצרים ופוגשים את יוסף אחיהם ומתיישבים שם.

לפני פטירתו של יעקב הוא קורא לכל האחים, ומברך כל אחד ואחד מהם, את שמעון ולוי אומנם מוכיח יעקב על מעשה שכם ואומר להם:

שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל

ספר בראשית, פרק מ"ט

לוי היה אחרון האחים שנשאר, והוא נפטר בשנת ג'של"א או ג'של"ב[4]

בתורת החסידות

ישנם שני הדעות שמסבירות כיצד לומדים ש"בן שלוש עשרה למצוות", לפי דעה אחת לומדים זאת מלוי ושמעון שהיה בני 13 ונקראו "איש" בעת שרצחו את חמור ושכם, ודעה שנייה היא שזה "הלכה למשה לסיני", בתורת החסידות מבואר שע"פ הדעה השנייה שהיסוד לעבדות ה' הוא קבלת עול[5], ואילו ע"פ הדעה הראשונה צריכים לעבוד את ה' ע"פ השכל[6], ולכן כאשר היו שמעון ולוי בני 13 והגיעו לשלימות השכלית, הם יכלו לפעול במסירות נפש[7].

הרבי גם מסביר שהסיבה שיעקב הוכיח אותם לאחר מכן [8], לא היה על כך שהם הרגו אותם אלא על כך שהם עשו זאת בדרכי ערמה ומרמה וללא בביטחון בהקב"ה שיעזור להם ובפרסום רב[9], ע"פ ביאור נוסף יעקב הוכיח אותם על כך שהם פועלים מקנאות ויתירה ולא רק מדרישת הצדק בלבד[10].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. מסכת ברכות, דף ס' עמ' ב'
  2. בראשית רבה
  3. בראשית, פרק ל"ד, א - כ"ט
  4. ראו סדר הדורות, שנת ב'קצ"ה
  5. שנהיים בני 13 למצוות משום "הלכה למשה לסיני"
  6. שבגיל 13 האדם מגיע לשלימות השכלית שלו
  7. לקו"ש, ח"ה, עמ' 150.
  8. למרות שתושבי שכם כן היו מחויבים מיתה
  9. לקו"ש, ח"ה, עמ' 152
  10. לקו"ש, ח"ה, עמ' 161