שינויים

'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', הינו חוברת בו פתגמים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. הלוח מחולק לימי השנה, כאשר בכל יום מופיע [[השיעורים היומיים]] הנלמדים באותו יום, וכן [[פתגם חסידי ]] מתורתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], אותו לומדים רבבות אנ"ש חסידי חב"ד ברחבי תבל.

ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ ]] אל חתנו, כ”ק אדמו”ר שליט”אהרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי”ט מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] זה עד י”ט [[י"ט כסלו הבע”ל- חג הגאולה|י"ט כסליו]] הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב”דחב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים מתורת ]] מ[[תורת החסידות ]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב”ד”חב"ד"{{הערת שוליים|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל “הטרדה "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב”ד חב"ד היוצא לאור בימים אלה”אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב ה[[זהב]] של לוח "היום יום".

רק לקראת י”א י"א [[ניסן ]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון “"[[הקריאה והקדושה]]”": ”היום "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'...”. "

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע אודות ראש השנה לתורת ל[[תורת החסידות ]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

“אני "אני יכול להסתמך ב”ה ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי”ת השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע”ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי”צ בהתוועדות הריי"צ]] ב[[התוועדות]] אחרון של פסח ת”שת"ש, בחר [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב”דחב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים ]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין ‘חק 'חק יומי' לעדת חסידי חב”דחב"ד. “כזה "כזה ליקוט מסודר”מסודר", אמר הרבי הריי”צהריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה”ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי”צהריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]] ע”ה: ”כל "כל ההנהגות שהדפסתי ב”היום יום” ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”אכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)“". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר היתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא {{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בסיון תשמ”ט [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה”היום יום” ה"היום יום" - ”הספר"הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות”פרטיות".

הרבי הריי”צ הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: ”הלוח "הלוח הזה הוא [[מזון ]] רוחני יום-יומי”יומי"!.

בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!” " [=היום הוא יום]...

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] לאחר החסידים “ודאי "ודאי קיבלתם את הספר ‘היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב”ה ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי”ת השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט”א שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא” הוא" (אג”ק ח”ז [[אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא).

הרבי הריי”צ הריי"צ עצמו היה לומד את “היום יום”"היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר “לחיות” "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] את פתגם “היום יום” "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. בהתוועדות ב[[התוועדות]] [[חג השבועות תש”ג ]] תש"ג התבטא הרבי הריי”צהריי"צ, שמי ששומר את שיעורי “היום יום”"היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת” אחרת" לקראת קבלת התורה!

הלוח החדש התקבל “בחיבה "בחיבה בעולם החסידי”החסידי", כתיאורו של הרבי (אג”ק ח”א [[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב”דחב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: ”קובץ "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ”ש אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!”".

בהוראת הרבי הריי”צהריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי "אחי שלח לי את חיבורו הראשון”הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: ”חבל "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”הזה". בהזדמנות אחרת אמר: ”תמיד "תמיד ידעתי שלאחי יש “א "א גוטע קאפ” קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!”"...

לוח “היום יום” "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה” שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל בי”ט ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב”ד חב"ד לדורות.

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא “אור "אור זרוע לחסידי חב”ד” חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה ]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואמנם, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב”ד חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם “היום יום” "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח” משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ”א בכ"א כסלו, כותב הרבי: “יש "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח”משיח".

בה' טבת כותב הרבי ש”בימות ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב”הבהקב"ה, בתורתו ומצותיו . . מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה”מעשה גדול” ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית”רצינית".

כמה ימים אחר-כך, בט”ו בט"ו טבת, כותב הרבי: “הסכת "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה . . “שובה "שובה ישראל עד ה' אלוקיך”אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש”ממש".

“בפרט "בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי”ת השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה”הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, “עלינו "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש”ממש".

בכ”ב בכ"ב [[ניסן ]] כותב הרבי על התגלות העניין של “סעודת משיח” "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: ”קיים "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם”בעולם".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ”ד בכ"ד אייר: ”בביאת "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות”[[תהילים]] בתמימות".

“בזמן "בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח”ו ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה”יבעזה"י, לגאולה שלימה”שלימה", כך כותב הרבי בי”ח בי"ח סיון.

“מעלת המשיח”"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, “שיהיה "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות ]] ומשה רבינו ע”ה, בכל זה יהיה בתכלית הענווה ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים”פשוטים".

יומיים אחר-כך כותב הרבי:”אז"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן”אמן".

היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות המרכזית]] המרכזית של [[ג' תמוז]] [[תשנ"ח]] קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרה"ח ר' הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

בשנת [[תשמ"ב ]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

*ספר [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 '''לוח היום יום'''], פורמט מודפס - אתר אוצר 770*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].*[http://www.chabad.info/images/notimage/73714_he_1.pdf '''הלוח החב"די'''] - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מורה הדרך לדור השביעי]''' {{PDF}} {{COL}}, המבוא לספר