שינויים

מצד אחד קול ודיבור הם כלל ופרט (שצריכים זה לזה: כדי שקול יתבטא לזולת צריך הוא את הדיבור, והדיבור אינו אפשרי בלי קול), אך מצד שני הם שני הופכים: הקול שהוא הבל הלב (=רגש) הוא פשוט (אינו מתחלק לפרטים ואינו כלול מפרטים), ואילו הדיבור כל מהותו הוא צירוף אותיות, תנועות, הברות, מילים ומשפטים.

ממוצע זה בין קול ודיבור הוא האות א'. דבר זה ניכר בחוש, שכל קריאת התפעלות{{הערה|קריאת התפעלות היא הבעת עצם רגש הלב לפני ש"יורד" ומתחלק בדיבור.}} מובעת ע"י האדם תמיד דווקא באות א'{{הערה|אם זו קריאת הפתעה אז אַה, אם שמחה אז אֶה, וכן הלאה.}}, ועל דרך זה אות א' שבמחשבה היא ממוצע בין השכל לאותיות המחשבה.