יש מאין הוא מושג נפוץ בחסידות המתאר את התהוותו דבר שהוא בבחינת ישות לעומת מקורו שהוא בבחינת אין. התהוות זו אינה בדרך של עילה מעילול, יש מיש, אלא התהוות של דבר חדש, שבאין ערוך למקורו, עד שמקורו נחשב כאין ביחס אליו.
