עריכת הדף "יששכר בער לייפר"


{{דמות
|שם=רבי יששכר בער לייפר
|תמונה= האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]]
|תיאור=רבי ישכר בער לייפר ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]]
|מקום לידה=ארה''ב
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=פתח תקווה
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מ[[טאהש]], [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=גיליונות שיח לבי
|השתייכות=[[חסידות בישטינא]]
}}
רבי '''יששכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו רבי [[חסידות בישטינא#רבי מרדכי לייפר מבישטינא|מרדכי לייפר]] כנכד חורג לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת [[חסידות סלונים|סלונים]] ב[[ירושלים]]. לאחר ש[[נישואין|נשא]] את ביתו של רבי [[נפתלי מוסקוביץ]] האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר [[בני ברק]], ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי [[פתח תקווה]], שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]], החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.

נודע הוא כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידי פולין]] ו[[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.

==קשריו עם חב"ד==
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף הנחת ה[[תפילין]] שלו לראשונה בחייו  ב[[בר מצווה|בר המצווה]] נערכה ב-[[770]] (על ידי סביו).

בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]]. 
לאחר חתונתו התגורר בבני ברק, ובעידודו של ר' [[יצחק צבי פיין]] (מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]]) החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות. לאחר מכן החל לשתתף גם בשיעורים והתוועדויות של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], של הרב [[יואל כהן]], ושל ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]]. 

רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], ואף שומר על קשר מיוחד עמו. רבי יששכר בער עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות של הרבי]] גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד רגלית ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]]. 

רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בעבר נהג למסור מדי [[יום שלישי]] שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]], ומדי [[יום חמישי]] שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין, כיום קיים רק שיעור תניא בימי שלישי, רבים מכל רחבי העולם מאזינים לשיעור בשידור חי. רבי ישכר בער מורה לחסידיו ללמוד  את ספרי חסידות חב''ד, ואף נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד כגון [[י"ט כסלו]] וכיו"ב. בשנת [[תשס"ז]] לאחר שסיים לערוך את [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]], בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע ל[[ירושלים]] יחד עם עוד רבים מ[[חסידי חב"ד]] להשתתף ב[[התוועדות]] של הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורעם נט].}}.

ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו שערך יותר מ400 איש, ההתוועדות נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.

==לקריאה נוספת== 
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''"הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!"''', ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
*[[משה מרינובסקי]], '''"הסיפור הנורא ששמענו בסוכה בתשרי אצל הרבי"''', ראיון עם רבי ישכר בער ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 34.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]