עריכת הדף "יששכר בער לייפר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
 
{{דמות
 
{{דמות
|שם=רבי יששכר בער לייפר
+
|שם=רבי ישכר בער לייפר
|תמונה= האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg
+
|תמונה= [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|מרכז|250px]]
 
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]]
 
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]]
 
|תיאור=רבי ישכר בער לייפר ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]
 
|תיאור=רבי ישכר בער לייפר ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]
 
|תאריך לידה=[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]]
 
|תאריך לידה=[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]]
|מקום לידה=ארה''ב
+
|מקום לידה=
 
|תאריך פטירה=
 
|תאריך פטירה=
 
|מקום פטירה=
 
|מקום פטירה=
שורה 13: שורה 12:
 
|רבותיו=רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מ[[טאהש]], [[הרבי]]
 
|רבותיו=רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מ[[טאהש]], [[הרבי]]
 
|תלמידיו=
 
|תלמידיו=
|חיבוריו=גיליונות שיח לבי
+
|חיבוריו=
 
|השתייכות=[[חסידות בישטינא]]
 
|השתייכות=[[חסידות בישטינא]]
 
}}
 
}}
רבי '''יששכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].
+
רבי '''ישכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו רבי [[חסידות בישטינא#רבי מרדכי לייפר מבישטינא|מרדכי לייפר]] כנכד חורג לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת [[חסידות סלונים|סלונים]] ב[[ירושלים]]. לאחר ש[[נישואין|נשא]] את ביתו של רבי [[נפתלי מוסקוביץ]] האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר [[בני ברק]], ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי [[פתח תקווה]], שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]], החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.
+
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו רבי [[חסידות בישטינא#רבי מרדכי לייפר מבישטינא|מרדכי לייפר]] כנכד לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת [[חסידות סלונים|סלונים]] ב[[ירושלים]]. לאחר ש[[נישואין|נשא]] את ביתו של רבי נפתלי מוסקוביץ האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר [[בני ברק]], ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי [[פתח תקווה]], שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]], החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.
  
האדמו"ר נודע כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידי פולין]] ו[[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.
+
נודע הוא כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידי פולין]] ו[[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.
  
 
==קשריו עם חב"ד==
 
==קשריו עם חב"ד==
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף הנחת ה[[תפילין]] שלו לראשונה בחייו  ב[[בר מצווה|בר המצווה]] נערכה ב-[[770]] (על ידי סביו).
+
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח [[תפילין]] ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו (על ידי סביו) נערכה ב-770. בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדיותיו]] של [[הרבי]]. לאחר שעבר להתגורר בבני ברק לאחר חתונתו החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות. לאחר מכן החל להגיע גם לשיעורים והתוועדיות של הרב [[יואל כהן]] וה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]].  
  
בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]].
+
רבי ישכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], והיה לו קשר מיוחד עמו. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות|התוועדיות]] שהיה עורך הרבי גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]].  
לאחר חתונתו התגורר בבני ברק, ובעידודו של ר' [[יצחק צבי פיין]] (מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[בני ברק]]) החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות. לאחר מכן החל לשתתף גם בשיעורים והתוועדויות של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], של הרב [[יואל כהן]], ושל ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]].  
 
  
רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], ואף שומר על קשר מיוחד עמו. רבי יששכר בער עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות של הרבי]] גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד רגלית ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]].  
+
רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מוסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]] ובימי חמישי מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין. הוא גם נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדיות]] בימי חב"ד, ובשנת [[תשס"ז]] בסיום ההתוועדות שערך בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}.
  
רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בעבר נהג למסור מדי [[יום שלישי]] שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]], ומדי [[יום חמישי]] שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין, כיום קיים רק שיעור תניא בימי שלישי, רבים מכל רחבי העולם מאזינים לשיעור בשידור חי. רבי ישכר בער מורה לחסידיו ללמוד  את ספרי חסידות חב''ד, ואף נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד כגון [[י"ט כסלו]] וכיו"ב. בשנת [[תשס"ז]] לאחר שסיים לערוך את [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]], בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע ל[[ירושלים]] יחד עם עוד רבים מ[[חסידי חב"ד]] להשתתף ב[[התוועדות]] של הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורעם נט].}}.
+
==לקריאה נופת==
 
+
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''"הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!"''', ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו שערך יותר מ400 איש, ההתוועדות נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.
 
  
==לקריאה נוספת==
 
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''"הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!"''', ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
 
*[[משה מרינובסקי]], '''"הסיפור הנורא ששמענו בסוכה בתשרי אצל הרבי"''', ראיון עם רבי ישכר בער ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 34.
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
 
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
 
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
 
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
 
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)