עריכת הדף "ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 6: שורה 6:
 
נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].  
 
נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].  
  
[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.  
+
[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.  
  
 
באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].
 
באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].
שורה 12: שורה 12:
 
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.
 
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.
  
בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע<ref>בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).</ref> (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
+
בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
 
===נשיאותו===
 
===נשיאותו===
 
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".
 
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".
שורה 21: שורה 21:
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:
+
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:
  
מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:
+
מזוו"ר:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
+
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], לא ברור מתי נולד<ref>במכתב מאת רמ"מ שניאורסאן נכדו של מהרי"ן שנכתב בערך תר"נ קורא ר' שניאור דוב הבכור, ואולי לא היה הבכור ממש ורק בכור הבנים (עכ"פ שנשארו בחיים).</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
+
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בערך בשנת תקצ"ג.
 
+
מזוו"ש:
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזווהיה זלאטא, בתו מזווג זה:
+
* בתו, אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
+
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרט"ו.
 
+
* בתו, שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
 
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
 
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
 
 
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]],  - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
 
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]],  - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
 
+
מזווג שלישי:
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]:
 
 
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
 
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
 
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
 
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
שורה 42: שורה 38:
 
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
 
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
 
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
 
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך [[תרל"ט]] - )<ref>לא הוזכר בין ילדי מהרי"ן במסמכי העיר ניעזין. בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום. ובמכתב מאת אחיינו רמ"מ משלהי תר"נ מובא שהיה אז נער בן י"א שנה.</ref>.
+
* בנו, רבי יעקב, לא ברור מתי נולד.
 
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
 
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
 
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.
 
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.
שורה 55: שורה 51:
 
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
 
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
 
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]
 
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)