שינויים

|תמונה=[[קובץ:ישראל יצחק פיקרסקי.JPG|250px]]

|מקום פעילות=[[פולין ]] וניו יורק

'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], (בין השנים [[תשמ"ח]]- [[ניו יורקתשנ"ב]]). התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.

[[קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי יושב מאחורי [[הרבי]] (הראשון משמאל)]]הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי, [[חסידות אמשינוב|חסיד אמשינוב]]. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] [[נישואין|נשא ]] את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה [[מלחמת העולם השניההשנייה]]. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.

היה ממשפחת חסידי אמשינוב, הוא עצמו היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]]. נישא למרת אסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית. ==הקשר קשריו עם חב"דהרבי==

רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שולייםהערה|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ"ד בטבת]] באחת השנים, סיים הרבי מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] [[פלפול]] תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?".

הרב פיקרסקי התדיין בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות עם על פי דיוק בדברי הרביאליו, בכתב ובעל פה, בנושאים תורנייםלרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. בתפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערה|ביום [[ט' בתמוז]] [[כתשל"ד בטבתה]] באחת השנים, סיים הרבי מסכת בשנדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ס ואמר בג באלול]] [[התוועדותתשל"ו]] פלפול תורני בנושא "חצי שיעור"בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?"ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.

בשיעוריו היה מחדש בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות רבות " שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על פי דיוק בדברי הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תק"כ]] שלח מכתב אל הרבי אליו, לרוב היה זה בעם קושיות קשות בהלכות [[שולחן שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב. }} והרב פיקרסקי היה נכנס רבות למפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[יחידותשור]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגיםבדישו" ומתפלפל בזה רבות. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקיאת הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שולייםהערה|ביום [[מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז' בתמוז]] [[תשלתקע"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשלתשכ"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסוברועוד.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.

בפתח החלק הראשון בנו של ספרו "הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערה|חקרי הלכותח" שהודפס בשנת [[תשיא, מהדורת ברוקלין תשע"ז]]ו, הוא כותבעמ' 9 ואילך.}} לספר "חקרי הלכות" על אביו: "הגם שאני יודע מך ערכי...מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, מה אניומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של חיבור הספר הנוכחי, לבוא לגשת אל הקודש פנימה"חקרי הלכות" על חלקיו ומהדורותיו, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן בהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי אדמו"ר הגאון הקדוש שליטהזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו, ומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. היתה זו ביוזמת כ"ק האדמו"א ר מליובאוויטש"שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. בשנת ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [[תק"כ]=הרבי] שלח מכתב אל הרבי ידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם קושיות קשות בהלכות אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס. דין גרמא [= זה גָּרַם] שתשעת כרכי "חקרי הלכות" יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. כי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, ערך והגיה, וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [שבת=ראשון ראשון שהגיע לידו]] בשולחן ערוך של אדמו. הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ר הזקןז. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערת שוליים|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמופי הוראת האדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על ידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' .. בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של ספרו האדמו"חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של הרבי בנושא כ"לא תחסום שור בדישוק האדמו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב ר מליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש ] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, אף שחסר הסדר ביניהם, כי כל כרך כולל חידושים על כל חלקי השו"ע, אך פקודתו [=של הרבי; אגרת ח'תתפ] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ט, אגרת ז'תקע. בסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע"ב . (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על תוצאות בחינה בישיבהעניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד ובחטיבה אחת) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.

ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שילמדו שיִלמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב|רבנות]]. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערת שולייםהערה|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כ"ק רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}.

בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערת שולייםהערה|בשנת [[תשמ"ח]] כשבא לנחם את הרבי לאחר [[הסתלקות ]] הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת ב[[שבת]] והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערת שולייםהערה|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.

|רוחב=19%|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערת שולייםהערה|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.|תוכן="אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.

"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.

"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. יתכן ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג [[אהבת ישראל ]] בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל לאהבת ל[[אהבת ישראל ]] של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!

===הצלה על ידי הרבי===סיפר הרב פיקרסקי{{הערת שולייםהערה|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".

===ציטוטים על הרבי===

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם.. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, [[מקווה ]] וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות ל[[הרבי|רבי]]על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}.

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, [[התבוננות ]] קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה [[נשמה|נשמות ]] הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך [[פיקוח נפש ]] גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות [[נפש ]] יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערת שולייםהערה|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}.

*במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר שליט"א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}.

*בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב:{{ציטוטון|לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן{{הערה|מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר}}}}

[[קובץ:חקרי הלכות.JPG|שמאלימין|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]*'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].- מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו.

.*הגדה של פסחעם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו.

==קישורים חיצוניםחיצוניים==

*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 הספר 'חקרי הלכות' חלק א'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 הספר 'חקרי הלכות' חלק ב'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 הספר 'חקרי הלכות' חלק ג'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 הספר 'חקרי הלכות' חלק ד'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 הספר 'חקרי הלכות' חלק ה'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 הספר 'חקרי הלכות' חלק ו'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 הספר 'חקרי הלכות' חלק ז'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 הספר 'חקרי הלכות' חלק ח'] - אתר היברו-בוקס{{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 הספר 'חקרי הלכות' חלק ט'] - אתר היברו-בוקס*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf המתגעגע להיות בטל לעבדי השם]''', סקירה אודותיו במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"דבעבר]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעברבתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]