הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל יפה (בעל הדפוס)"
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)]]}} | ||
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]] | [[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]] | ||
| − | + | '''ישראל יפה''' (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]") היה אחד מבין מייסדי הישוב החב"די ב[[חברון]]. | |
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
גרסה מ־22:52, 17 במרץ 2015
ערך זה עוסק בישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
ישראל יפה (נקרא גם "המדפיס מקאפוסט") היה אחד מבין מייסדי הישוב החב"די בחברון.
תולדותיו
נולד ברוסיה לרבי יצחק יפה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד.
רבי ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס עברי בעיירה קאפוסט הסמוכה לשקלוב שבמחוז ויטפסק בבלארוס. רבי ישראל יפה הדפיס בין היתר את ספר 'שבחי הבעש"ט', וכן סידור של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאה.
רבי ישראל יפה נזכר בתולדות החסידות אף כאיש אשר נשא את האדמו"ר בעל התניא על כתפיו לאחר שהאדמו"ר שוחרר מבית הכלא בשנת 1799. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה"אדמור האמצעי" רבי דוב בר שניאורסון לעלות לארץ ישראל. רבי יפה עלה מהעיירה קאפוסט לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוס ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".
לרבי ישראל יפה ולאשתו שפרינצה היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת 1777-התקל"ז יחד עם רבם רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים.
היה אחד מהחתומים על תקנות לאזניא בשנת תקנ"ו[1].
בנו ר' אפרים רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן מד. שעלה מקאפוסט בשנת תקפ"ג. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' שנים. הוא היה ממונה ב"כולל חב"ד". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיו.
ראו עוד
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לא.
