שינויים

[[קובץ:גוסטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל זאב גוסטמן, [[תשמ"ו]]]]הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' נולד ב([[תרס"ז]]-[[תשנ"א]]) היה מדייני [[וילנא]] בשנת , לאחר [[תרסהשואה]] שימש בארה"זב כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]], ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית ב[[ירושלים]] לאביו הרב אברהם צבי הי"ד. היה מתלמידיו של מקורב ל[[אדמו"ר' שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מחרשתהריי"צ]].

לאחר ==תולדות חיים== נולד ב[[השואהוילנא]] התקרב אל בשנת [[אדמותרס"ר הריי"צז]]לאביו הרב אברהם צבי. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".

בין השנים הרב גוסטמן נולד בשנת [[תשתר"וע]] - . בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי [[תש"ישמעון יהודה שקופ]], ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי [[וילנא]] התמנה לראש ישיבת וחבר בבית דין של הרב [[תומכי תמימים המרכזיתחיים עוזר גרודזינסקי]]). לאחר מכן עבר פטירת הרב באסן (בין האירוסין ל[[נישואין]]) מונה הרב גוסטמן לשמש כראש ישיבה ליטאיתכרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין.

בשנת בעת [[תשכ"המלחמת העולם השנייה]] נכנס להורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו{{הערה|1=[[יחידות]] אצל הרביhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur. התבטא על [[הרבי]asp?id=2666 לברוח מהגטו] שהוא ""יחיד בדורו"}}; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.

בשנת לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[תשל"אצרפת]] עלה . אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]] וייסד את ישיבת נצח ישראל ב, ולכן היגר ל[[ירושליםארצות הברית]], שנחשבה לספינת הדגל של הציבור הליטאי והעמידה תלמידים רבים. באותו זמן החל לחבר את ספרו "קונטרסי שיעורים".

בעקבות התערבות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[תשמניו יורק]] ([[תש"בו]] הדפיס בספר ). בתקופה זו, נהג הרבי לפעמים להתיישב ליד דלת ביהמ"ד כדי להאזין לשיעוריו. לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת [[כבוד חכמיםתש"י]]" שיעור לכבוד , הקים את ישיבת 'נצח ישראל - [[יום הולדת|יום הולדתוילנא]] רמיילס', לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו ב[[הרבי שליט"אוילנא]](השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס").

נפטר בבשנת [[כ"ח סיון תשתשל"א|כ"ח סיוון]] עלה ל[[תשנארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל"אבשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]].

בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על [[הרבי]] שהוא "יחיד בדורו". ב[[תשמ"ב]] ערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיצא לאור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] השמונים של הרבי. ==יצירתו ההלכתית==יצירתו העיקרית ב[[דפוס]] היא סדרי ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות ה[[תלמוד]]: [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] ו[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]]. בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד ה[[שיטת בריסק|בריסק]]אית בניתוח הטקסט של [[הרמב"ם]], אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי [[ראשונים]] אחרים. כיון שהספר כולל את שיעוריו שנמסרו במשך שעות ארוכות, השיעורים מופיעים כמערכות ארוכות, לעתים בנות עשרות עמודים כל אחת, המקיפות נושאים עמוקים ממכלול זויותיהן. חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מ[[ירושה|היורשים]] על פי דין. נפטר ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"א]], ונטמן בהר הזיתים. ==קישורים חיצוניים==* [[שיחות קודש]] [[תשכ"ה]] ח"א, (546), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=62b1d272-1a3d-4e4e-ad75-1dcb5646b375&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 בניחום אבלים אצל הרבי] {{שמן ששון מחבריךהערות שוליים}}{{מיון רגיל:גוסטמן, ישראל זאב}}[[קטגוריה:רבנים]][[קטגוריה:ידידי צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד|גוסטמן ישראל זאב]][[קטגוריה:ראשי ישיבות]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]