493
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פעילות ציבורית
בשנת תשמ"א הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובהמלך השנים קיבל התייחסיות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.
בשנת [[תשד"מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב"ד]] את ר' דוד הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או"ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.
בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות הרבי יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].
בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענען]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.
מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' והרב [[אבי אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, יחד עם חברו ר' הרב [[אברהם טאוב]]. בימים שלאחר מכן מינוהו [[רבני חב"ד]] לשליח בית דין יחד עם ר' אבי הרב [[אברהם טאוב ]] למסור את פסק הדין הנ"ל בציוני רבותינו נשיאנו.
בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] 17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.
