שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,486 בתים ,  13:19, 5 בספטמבר 2018
==ייסוד הישיבה==
בסעודת חתונת בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], יום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו באלול]] הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על הודעה חשובה הקשורה לכל [[רבותנו נשיאנו]] שברצונו להודיע ב[[ח"י אלול]]. מאוחר יותר [[הרבי הרש"ב]] כינס ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של [[אנ"ש]] שהיו באותו זמן ב[[ליובאוויטש]] לרגל שמחת ה[[חתונה]]. [[הרבי הרש"ב]] פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד [[ישיבה]] מבחורים יודעי [[תורה]] שיתעסקו בלימוד ה[[חסידות]].
ביום שלישי [[י"ז באלול]] [[תרנ"ז]] בחר [[הרבי הרש"ב]] בשמונה עשר ה[[תמימים|תלמידים]] הראשונים שנתקבלו ל[[ישיבה]]. הרבי מסר אותם לרב ה[[חסיד]] [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם [[חסידות]] על פי הסדר שסידר.
ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה '{{קישור אם קיים|שבע ברכות|סעודת שבע-ברכות}}', בה מסר [[הרבי הרש"ב]] את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים.
וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות]], אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, [[י"ח אלול]], הוא יום הבהיר בו נולדו [[רבנו הזקן]] ומורנו [[הבעש"ט]], וביום קדוש זה אני מייסד [[ישיבה]] בציווי וברכת הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, [[ישיבה]] שתוציא תלמידים בעלי [[מסירות נפש]] על [[תורה]] ועבודה בדרכי [[חסידות חב"ד]]".
[[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בענין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו [[הבעש"ט]] לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו ב[[ישיבה]] - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו [[הבעש"ט]] והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו".
בכלל, באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול ל[[תורה]], שהזין את תפוצות [[ישראל]].
ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא ]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן.
"חיילי בית דוד" הינו כינוי המודבק לתלמידי ישיבה זו, וזאת מפני היותם לא רק עסוקים בלימוד והגדלת האישיות התורנית אלא מיוחדת בכמה ענינים, ראשית כח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה היא כבסיס צבאי, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית.
בזמן הקמת הישיבה התבטא הרבי הרש"ב על דרישותיו מהתלמידים ואמר: "אני לוקח מהם את הכל (התמסרות טוטאלית) אבל נותן להם את הכל (את כל הכוחות).
חמש כחמש שנים חלפו מיום מאז היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר אנו פוגשים את עוסקים תלמידיה וחניכיה בערים ובעיירות הסמוכות בפעולות ייסוד בייסוד סניפים ל[[ישיבה]] מרכזית, שנעשתה מהר לאם שהיוותה מרכז ישיבות "[[תומכי תמימים]]".
במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "[[תומכי תמימים]]" בכמה ערים בערים רבות בכל אזורי [[רוסיה]] והגיעו למקומות רחוקים מתחום המושב, כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)|קוטאיס בגרוזיה]], וערים ב[[אוזבקיסטאן]], באסיה התיכונה ה[[רוסית]].
[[אדמו"ר הריי"צ]], שמילא את מקומו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של [[ישיבת תומכי תמימים]], שום דבר ודבר לא נעשה ב[[ישיבה]] בלי לשאול את פיו. וברוחו ובהכוונתו התפתחו ושגשגו [[ישיבות תומכי תמימים]], וגדלו בכמות ובאיכות. == צוות הישיבה == צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר על ידי הרבי הרש"ב בעצמו. ה[[משפיע]]ים ב[[ליובאוויטש]] היו הרב [[חנוך הענדיל]] ו[[הרשב"ץ]] (ר' שמואל בצלאל). לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדיל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות ה[[משפיע]] הראשי ב[[ליובאוויטש]] (עד אז היה [[משפיע]] בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]).
==הרוח==
ישיבות חב"ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהוות סוג בפני עצמו, הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות אחרות היא ללמד, לכל ולכל היותר - לחנך, ו"[[תומכי תמימים]]" הרחיקו ללכת הרבה יותר מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, כאן חונך דור של לוחמים, של גיבורי רוח, חדורי התמסרות חדורים בהתמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים ב[[תורה]], מחונכים ב[[אמונה]], אלא גם דרוכים למלחמה למען [[תורה]] ו[[אמונה]], להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמור"י חב"ד חזו מראש.
ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין [[חסידות]] ולומדות. חסידות ולומדות, לפי [[חסידות חב"ד]], הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב"ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן.
חב"ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בה[[שכל]] ו[[דעת]] אלא גם ב[[רגש]] - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה.
==השיטה==
הייתה סכנה שיאפיל הרגש על ה[[מחשבה]] וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד [[הלכה]] זקוק לביקורת קרה, להתבוננות ל[[התבוננות]] בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה?
מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת.
כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה.
וידקדק הרבה מאוד בפירוש [[רש"י]]... והפלפול וה[[פלפול]] של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה הפלפול ה[[פלפול]] אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".
הלימוד החב"די התרחק לא רק מפלפול מ[[פלפול]] שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא.
מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי"ת להיזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות.
שבע שנים, משנת [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו"ר הריי"צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי.
בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[יבסקציה]] לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים [[ג.פ.או.]], שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת נאסר אדמו"ר הריי"צ. לאחר מכן שוחרר ואף עזב את [[רוסיה]], אבל רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז.
==תומכי תמימים כיום==
במשך 50 השנים האחרונות מתחילת נשיאותו של הרבי הוקמו ומוסיפים לקום בכל העת בכל רחבי העולם ישיבות [[תומכי תמימים]]- ב[[ארצות הברית]] על ידי מרכז ישיבות [[חב"ד]] ברשות (שהיה בהנהלת הרב [[שמריהו גוראריה]]עד לפטירתו ו' אדר א' תשמ"ט), ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי ה[[שלוחים]].
כיום פועלים מאות סניפים של ישיבות "[[תומכי תמימים]]" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בהם לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] [[נגלה ]] וחסידותומאז שנת [[תנש"א]] גם עניני גאולה ומשיח.(בהוספה לזמני הסדרים הרגילים).
==ראו גם==
*[[פורטל:תומכי תמימים]]
*פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה ב[http[://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94קטגוריה:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93 ישיבות חב"ד|קטגוריה:ישיבות חב"ד]] ==לקריאה נוספת==*'''בדרך תמים''' - חיילי צבאות השם מתכוננים לתומכי תמימים, בהוצאת [[צבאות השם (ישראל)|תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]], תשע"ז 2017
==קישורים חיצוניים==
* ד"ר הלל זיידמן, [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/yeshivot-2.htm ישיבות לובאביץ], באתר דעת (פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גליון 524).
* הרב מאיר גרוזמן, [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%A0%D7%95/ אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Madantchik-Lebenhartz%20-12%20Elul%205778.pdf כל בית תומכי תמימים]'''
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
29,781

עריכות

תפריט ניווט