יראה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהבה ויראה
בחינות באהבה
אהבה  •  אהבת עולם  •  אהבה זוטא ורבה  •  אהבה בתענוגים  •  אהבה מסותרת ובתעלומות לב  •  אהבה כמים וכרשפי אש  •  אהבת השם  •  היחסים בין אהבה ויראה
בחינות ביראה
יראה  •  יראת העונש  •  יראה עילאה  •  יראה תתאה
אהבה ויראה הן ה'כנפיים' המרוממות את התורה, התפילה והמצוות להתאחד עם פנימיות העולמות הרוחניים. איור: שולם פייגין

יראה היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש האדם כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת אין סוף ברוך הוא". רגש זה הוא לעומת רגש האהבה. היראה הינה השורש לכל השס"ה מצוות לא תעשה כיון שאדם הירא את הקב"ה לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות.

יראת ה' היא מצוות עשה כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ויראה עילאה - ירא בושת.

עניין היראה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

היראה נפעלת אצל יהודי בשל ההתבוננות שלו במצבו העכשווי ובעולם הזה הגשמי לאומת גודלו ומעלתו של השם, ונפעלת הן בשל היותו מרגיש קרוב לאלוקות ובשל כך מרגיש יראה בשל קרבתו להשם והן בשל שהוא מרגיש רחוק מהשם ומרגיש בשל כך יראה[1].

בסדר עבודת השם של האדם קודם צריך להפעיל את היראה שהיא זו שתפעיל אצל האדם את ה"סור מרע" ורק לאחרי שהפעיל את היראה צריך היהודי להפעיל את האהבה בבחינת "ועשה טוב"[2]. ובפרטיות: דבר ראשון יהודי צריך להפעיל את היראה תתאה, לאחר שמפעיל אותה פועמת בליבו האהבה זוטא ולאחריה האהבה רבה, ולאחר שמגיע לדרגת האהבה רבה נפעמת אצל היהודי יראה עילאה[3].

יראה תתאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יראה תתאה היא הדרגה הקודמת ביראת ה'. דרגה זו היא כנגד אות ה' תתאה של שם הוי"ה וענינה הוא קבלת עול מלכות שמים, ופחד ה' כפחד המלך שהיא יראה חיצונית ונגלית.

על יראה תתאה נאמר כי אם אין יראה אין חכמה, שיראה זו קודמת לחכמה. יראה זו היא הדרגה הראשונה אליה מגיע עובד ה' ורק לאחריה יוכל להשיג את דרגת ה"יראה עילאה".

יראה עילאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יראה עילאה היא הדרגה הגבוהה ביראת ה' והיא כנגד אות יו"ד בשם הוי"ה וענינה הוא ירא בושת, שמתבושש מפני גדולה ה'. על יראה זו נאמר "אם אין חכמה אין יראה", שדרגה זו מגיעה ממקום שהוא למעלה מספירת החכמה. שעל ידי התבוננות איך כל דבר נולד ("איזהו חכם הרואה את הנולד") ונתהווה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, ואי לזאת השמים והארץ וכל צבאיו בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיב, ואין ואפס ממש כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה, ועל ידי זה בא לידי יראה עילאה.

יראה עילאה נמשכת מן פנימיות האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65
  2. תניא פרק מ"א
  3. תורת מנחם חלק ד' עמוד 226, תורת מנחם חלק כ"ט עמוד 205, ועוד